היכנסו לעולמו המרתק של ז'וזף שימל, גיבור הספר "ביוטופ" מאת אורלי קסטל-בלום. כשפרנקופיל מושבע ומורה לשעבר לתרבות צרפת מוצא עצמו חסר עיסוק, הוא בוחר להתכנס בדירתו שבמרכז תל אביב. בין חפצים אהובים ופקקים אינסופיים, שימל מייצר לעצמו מציאות פנימית ייחודית, בה הבית הופך למהות חייו. האם ניתן למצוא משמעות אמיתית בתוך קירות הדירה? קסטל-בלום בוחנת את השפעות הבדידות והבידוד על נפש האדם, תוך שילוב הומור וציניות שנונים. זהו מסע פסיכולוגי מרתק שיקסים את חובבי הספרות הישראלית המודרנית, ויפנה למי שמחפש לשקוע בסיפור שמאתגר את תפיסות היומיום. אם אתם אוהבים ספרים שהופכים מחשבה לשיחה פנימית ומציגים דמויות אמיתיות ומורכבות, "ביוטופ" עשוי להיות בדיוק הספר בשבילכם.

ברומאן החדש של אורלי קסטל-בלום, ביוטופ, מר ז'וזף שימל – פרנקופיל, לוּזר שפוטר שמעבודתו כמורה מן החוץ בחוג הכושל לתרבות צרפת באוניברסיטה – הולך ומסתגר בהישג הנדל''ני שלו, דירה במרכז ההמולה התל־אביבית בלב פקק תנועה נצחי, שבה הוא מוגן היטב בין חפציו ושכיות־החמדה שלו, תוך השתקה של החוּץ וחסימת מראותיו וזיהום האוויר שבו. הוא חי חיים שבהם ''המשימה היחידה שהוא מטיל על עצמו כאדם היא לגור, עם כל תחזוקת הבית ותכולת הבית הכוללת גם אותו''; לדידו הבית הוא־הוא מהות הקיום, ''מה שיש לך בחיים הוא מה שיש לך בבית ומה