בכל שעריך הוא עדות כתובה לכך שניתן לראות את סדקיו של השבר הגדול שחוצה את החברה בישראל ומאיים על יסודותיה: ניתן לראותו בגסות הלב הפרוצדורלית-משפטית כנגד אליהו חסין ז"ל, בהזנחתם ובהפקרתם של מתיישבי גבעת עמל, באירועי המורה הבדואי שנהרג בנגב מכדורינו, בשקרי השוטרים, בטיוח הפרקליטים, בהתעלמות השופטים, באי-שוויון הנמשך במשטר החזקת נכסי המדינה בקרקע ובתנובותיה, המנציח את חוסר היכולת של צעיריה לבנות את ביתם ואת עתידם.ספר זה הוא תיאור מפורט של סדקי הופעתם המסוכנת של כל אלו בקיר הישראליות."למרות שהוא אוחז ברישיון עריכת דין משה קריף אינו עורך דין. הוא עורך צדק. בעולם המשפט הישראלי, שנשלט על ידי החזקים והשבעים, הוא משמש גם דון קישוט וגם סנצ'ו פנסה כשהוא יוצא ללא מורא למלחמות אבודות לכאורה פעם אחר פעם לטובת הרעבים והרמוסים. אם היו עשרים כמותו, לא יותר, החברה והמשפט בישראל היו מגשימים את שאיפת הדורות ומהווים עיר לצדק קריה נאמנה" (פרופ' יובל אלבשן)."משה קריף, לוחם צדק חברתי כבר שלושה עשורים. משפטן, אינטלקטואל, איש פרוזה שנשאר לוחם גולני נחוש בנשמתו, הרואה בגובה העיניים את כאבם של אלו הראויים לצדק ומעט חמלה, ברם אין בכוחם ויכולתם להילחם למען עצמם וחוזרים ונתקלים בקיר הממסדי האטום. משה נושא אותם על כתפיו הרחבות ורוחו האיתנה במקרים הפרטיים בהם הוא עושה בייצוגם.המקרים האמיתיים והכואבים שמשה מעלה באופן מרגש, אותנטי ומרתק בספרו ומניסיונו האישי, אינם אלא עלילה המייצגת תמונת ראי נאמנה חברתית לאומית, של המאבק לצדק ולחמלה של אלו שזעקתם לצדק מתפוגגת בסבך הממסד השלטוני והמשפטי ועשית הצדק איתם נשמעת כקלישאה לעגנית" (האלוף במיל' יעקב אור).משה קריף הוא משורר (דמעה עונתית, הוצאת סער, 1982) וסופר (המזרחית –סיפורה של הקשת הדמוקרטית המזרחית והמאבק החברתי בישראל 2005-1995, הוצאת גלובס, 2005).

בכל שעריך הוא עדות כתובה לכך שניתן לראות את סדקיו של השבר הגדול שחוצה את החברה בישראל ומאיים על יסודותיה: ניתן לראותו בגסות הלב הפרוצדורלית-משפטית כנגד אליהו חסין ז"ל, בהזנחתם ובהפקרתם של מתיישבי גבעת עמל, באירועי המורה הבדואי שנהרג בנגב מכדורינו, בשקרי השוטרים, בטיוח הפרקליטים, בהתעלמות השופטים, באי-שוויון הנמשך במשטר החזקת נכסי המדינה בקרקע ובתנובותיה, המנציח את חוסר היכולת של צעיריה לבנות את ביתם ואת עתידם.ספר זה הוא תיאור מפורט של סדקי הופעתם המסוכנת של כל אלו בקיר הישראליות."למרות שהוא אוחז ברישיון עריכת דין משה קריף אינו עורך דין. הוא עורך צדק. בעולם המשפט הישראלי, שנשלט על ידי החזקים והשבעים, הוא משמש גם דון קישוט וגם סנצ'ו פנסה כשהוא יוצא ללא מורא למלחמות אבודות לכאורה פעם אחר פעם לטובת הרעבים והרמוסים. אם היו עשרים כמותו, לא יותר, החברה והמשפט בישראל היו מגשימים את שאיפת הדורות ומהווים עיר לצדק קריה נאמנה" (פרופ' יובל אלבשן)."משה קריף, לוחם צדק חברתי כבר שלושה עשורים. משפטן, אינטלקטואל, איש פרוזה שנשאר לוחם גולני נחוש בנשמתו, הרואה בגובה העיניים את כאבם של אלו הראויים לצדק ומעט חמלה, ברם אין בכוחם ויכולתם להילחם למען עצמם וחוזרים ונתקלים בקיר הממסדי האטום. משה נושא אותם על כתפיו הרחבות ורוחו האיתנה במקרים הפרטיים בהם הוא עושה בייצוגם.המקרים האמיתיים והכואבים שמשה מעלה באופן מרגש, אותנטי ומרתק בספרו ומניסיונו האישי, אינם אלא עלילה המייצגת תמונת ראי נאמנה חברתית לאומית, של המאבק לצדק ולחמלה של אלו שזעקתם לצדק מתפוגגת בסבך הממסד השלטוני והמשפטי ועשית הצדק איתם נשמעת כקלישאה לעגנית" (האלוף במיל' יעקב אור).משה קריף הוא משורר (דמעה עונתית, הוצאת סער, 1982) וסופר (המזרחית –סיפורה של הקשת הדמוקרטית המזרחית והמאבק החברתי בישראל 2005-1995, הוצאת גלובס, 2005).