לעיתים צלצול טלפון מביא לפגישות, להתרגשות ובסופו של דבר לספר. כך קרה למיכל שמואלי־חזון לאחר שדליה בדש־שץ התקשרה וביקשה ממנה לכתוב ספר על ספורטאים שנפצעו במהלך שירותם הצבאי. לאחר פגישות עם כל ספורטאי בנפרד, מיכל שמואלי־חזון כתבה את סיפוריהם של 21 פצועי צה"ל שהשתקמו והגיעו להישגים מרשימים בענפי ספורט שונים. דליה בדש־שץ, "אם הפצועים", יזמה את כתיבת הספר מתוך היכרותה האישית עם פצועי צה"ל, תמיכתה בהם בבית־החולים ושמירה על קשר כשאלו מצאו בספורט מקום להשתקם ולייצג את מדינת ישראל. מיכל שמואלי־חזון כתבה את סיפוריהם של הספורטאים כילדים, כחיילים ועל השינוי שחל בחייהם לאחר שנפצעו. כל סיפור הוא חלק מסיפורה של מדינת ישראל, ששיאו הוא עמידה על הפודיום, ביטוי להחלטה להמשיך את החיים למרות הפציעה הקשה. מיכל שמואלי־חזון כותבת סיפורים ושירים המבטאים חוויות מילדותה בקיבוץ, מחיי משפחתה והכאב שלה כאחות שכולה. ההתנדבות היא חלק מאישיותה של מיכל, ובהתנדבות נכתב ספרה 'האדם כעץ השדה', על אודות הקשר שנוצר בינה לבין חייל הלום קרב. דליה בדש־שץ הקדישה במשך למעלה מ־ 40 שנים את חייה לפעילות התנדבותית למען החיילים והפצועים של צה"ל. על פעילותה הוענקו לה "אות הנשיא למתנדב" ותואר "יקירת העיר תל־אביב". ספרה 'לחזור אל החיים' מתאר את סיפור השיקום של פצועי צה"ל.