כולם יודעים שקוסמים זה מגניב, נכון? הספר הזה הוא מעשה קסם חכם, נדיב, אמיץ ואופטימי באופן מפוכח ועיקש. העלילה נסבה סביב קורותיהם של קוסמים גדולים והשוליות שמתמחים אצלם, ומספקת שפע רגעי מתח , קרבות שכתובים כך שממש אפשר לראות אותם, פרצי צחוק בלתי נשלטים ו...גם דמעה. או חמישים. וכאן עבורי הגדולה האמיתית, החומלת מבלי לעשות הנחות, של הסופרת: הקוסמים הם, במפגין ובמופגן, בני אדם. הם אוהבים, נוטרים, נפגעים ומתעלים באופן שלא ניתן לעמוד בפניהם. הדמויות מאופיינות ברגישות ובקלוז-אפ כל כך חד, שקל להתאהב בהן, להבין אותן, לכעוס עליהן ולרצות מהן עוד. הנשגב מתקיים לצד הקטנוני, החזון לצד הבירוקרטיה, החלטות הרות גורל ויכולות פנומנליות לצד טרדות שגרתיות לחלוטין, ומתוך התמהיל הזה מתבהר עולם מורכב, יצרי, שסוע ויפהפה, שהדמויות המאכלסות אותו נלחמות על ההגדרה של העתיד שלו ושלהן בתוכו, והקורא, יחד איתן, מייחל להמשך שלו. השפה יפהפיה, עשירה וקולחת ועושה חסד סינמטוגרפי ממש עם הסיפור. מומלץ בכל פה.