בשידה ישנה מצא סוחר עתיקות מדים ישנים אביר הדוב אברום רותם מתפוררים של חיל צרפתי מימי נפוליאון,ותיק עור ישן בהרבה,שבתוכו צרור גדול של נירות בכתב צפוף. שלושה כתבי יד שנכתבו בסדר כרונולוגי: הראשון מאת סבסטיאן איש דת המביא בכתביו את קורות שושלת בית טור,של אייקה היפה,ושל בנה המופלא בז'אם הדב. הכותב השני - לואי איש טוֹר,ממשיך לתעד עד שלהיי ממלכת ירושלים הצלבנית. החלק האחרון של הספר נכתב על ידי בלזק פרוסט,חייל בצבא נפוליאון בשלהי המאה ה-18,שנלחם במצור על עכו לצד ידידו סגן פיליפ טיירי,נצר השושלת לבית טור,והרביעי בידי היסטוריון עכשוי,שהוציא את הכתבים לאור. פנטזיה או תעוד היסטורי. כך או כך,ניתן ללמוד על תקופה מרתקת בתולדות הארץ,לראות מבעד לתיאור נופיה ותושביה,את הטבע האנושי של בריות המחפשות תשובות וגאולה לעצמם,על רקע אירועים היסטוריים גדולים,וכל חייהם נעים בין תקוה לאכזבה וחוזר חלילה,ובלית בררה,נושאים עיניהם לשמיים הריקים והאילמים. אנו מצטרפים למסע בתמיהה וסקרנות. מה מבין כל אלה פנטסיה ודמיון שהותירו כתבים אלה,ומה היה היסטוריה של ממש,לא נוכל כנראה לעולם לאשש במקורות אחרים. אך השילוב שבין הפנטזיה והעדות ההיסטורית הוא המזין את שורשינו הקדומים,של אבותינו מאי-אז,והוא שהביאונו עד הלום.

בשידה ישנה מצא סוחר עתיקות מדים ישנים אביר הדוב אברום רותם מתפוררים של חיל צרפתי מימי נפוליאון, ותיק עור ישן בהרבה, שבתוכו צרור גדול של נירות בכתב צפוף. שלושה כתבי יד שנכתבו בסדר כרונולוגי: הראשון מאת סבסטיאן איש דת המביא בכתביו את קורות שושלת בית טור, של אייקה היפה, ושל בנה המופלא בז'אם הדב. הכותב השני - לואי איש טוֹר, ממשיך לתעד עד שלהיי ממלכת ירושלים הצלבנית. החלק האחרון של הספר נכתב על ידי בלזק פרוסט, חייל בצבא נפוליאון בשלהי המאה ה-18, שנלחם במצור על עכו לצד ידידו סגן פיליפ טיירי, נצר השושלת לבית טור, והרביעי בידי היסטוריון עכשוי, שהוציא את הכתבים לאור. פנטזיה או תעוד היסטורי. כך או כך, ניתן ללמוד על תקופה מרתקת בתולדות הארץ, לראות מבעד לתיאור נופיה ותושביה, את הטבע האנושי של בריות המחפשות תשובות וגאולה לעצמם, על רקע אירועים היסטוריים גדולים, וכל חייהם נעים בין תקוה לאכזבה וחוזר חלילה, ובלית בררה, נושאים עיניהם לשמיים הריקים והאילמים. אנו מצטרפים למסע בתמיהה וסקרנות. מה מבין כל אלה פנטסיה ודמיון שהותירו כתבים אלה, ומה היה היסטוריה של ממש, לא נוכל כנראה לעולם לאשש במקורות אחרים. אך השילוב שבין הפנטזיה והעדות ההיסטורית הוא המזין את שורשינו הקדומים, של אבותינו מאי-אז, והוא שהביאונו עד הלום.