דמיינו שאתם מגלים סוד משפחתי שמטלטל את כל עולמכם. ג'ניפר טגה, בת לאב ניגרי ואם גרמנייה, חיה חיים רגילים עד שגילתה בגיל 38 שסבא שלה היה אמון גת, מפקד מחנה הריכוז פלאשוב. בספרה "אמון – סבא שלי היה יורה בי", טגה יוצאת למסע אישי מרגש ומורכב, שבו היא מתמודדת עם עבר משפחתי אפל ומורשת כואבת. היא חוקרת את דמותו של סבא שלה, את מערכת היחסים עם אמה וסבתה, ואת הקשר שלה עם חברים בישראל, צאצאי קורבנות השואה. הספר מתאים לכל מי שמתעניין בנושאים של היסטוריה, זהות ופיוס עם העבר. זהו סיפור על גילוי עצמי, על התמודדות עם המורשת המשפחתית ועל היכולת לשנות את הנרטיב של חיינו. הצטרפו למסע מרתק שיחשוף בפניכם צדדים לא מוכרים של ההיסטוריה האישית והקולקטיבית.

בגיל ארבעה שבועות נמסרה ג'ניפר טֶגֶה על ידי אמה הגרמנייה לטיפולן של נזירות בבית ילדים במינכן. היא הועברה למשפחה אומנת שאימצה אותה בגיל שבע ואז ניתק כליל הקשר שהיה לה עם אמה וסבתה האהובה. גם עם אביה הניגרי, שממנו ירשה את עורה הכהה, לא היה לה אז כל קשר. בגיל שלושים ושמונה, בעת שיטוט בספרייה המרכזית בהמבורג, נתקלה במקרה בתמונת אמה הביולוגית על גבי ספר שחשף בפניה סוד משפחתי גדול שהוסתר ממנה כל השנים: אַמוֹן גֵּת, המפקד הסדיסט של מחנה הריכוז פלאשוב, הוא סבא שלה. בספרה אַמוֹן – סבא שלי היה יורה בי מתארת ג'ניפר טֶגֶה את המסע הפנימי האמיץ שהתעקשה לעשות מאז הגילוי. במסעה היא חוקרת את דמותו של אמון גֵּת, הנאצי האכזר, אבל גם את אמה הביולוגית וסבתה, שדמויותיהן נצבעות עכשיו באור חדש המאיר צדדים אפלים בילדותה שלה; היא חוקרת את מה שהודחק והושתק עשרות שנים, לא רק במשפחתה, אלא בחברה הגרמנית כולה; היא חוקרת את הקשר האישי שלה עם חבריה בישראל, צאצאי קורבנות השואה. מתוך השבר הגדול של הגילוי היא בונה מחדש את זהותה, ברגישות ובחוכמה. את כתיבתה האישית מלווה ניקולה זֶלְמַיֶיר בסקירה המשלימה את התמונה המשפחתית וממקמת אותה בהקשר רחב. ג'ניפר טֶגֶה, ילידת 1970, בוגרת החוג ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, מתגוררת כיום בהמבורג עם בעלה ושני ילדיה. ניקולה זֶלְמַיֶיר, בוגרת אוניברסיטת מינכן, עיתונאית במגזין "שטרן". זכתה בפרסים על כתיבתה העיתונאית, ביניהם פרס העיתונות גרמניה-פולין על מאמרה העוסק בסיפורה של ג'ניפר טגה ששימש בסיס לספר זה. מן העתונות והמרשתת: הקיבוץ המאוחד | הארץ | ג'ניפר טגה בסדרת השקות בישראל