כשכפיר, נער בן שבע עשרה, מתעורר בבית החולים, מתנדנד בין החיים למוות, במצב של אובדן זיכרון מוחשי אך מצויד בזיכרון רגשי, הוא מתחיל, בעזרת אחיו ראם, במסע לשחזור עצמי. אביו, איתמר, על הדרך לאילת ובחזרה, חווה חוויה דומה. חייהם המשותפים והנפרדים נפרשים לאורך הסיפור כמו שני כבישים מקבילים עד להשתלבות הדרמטית. מציאות ופנטזיה משמשים בערבוביה לתיאור חייה של משפחה תחת צילו הכבד של מות האם. סיפור על הורות גברית, יחסי הורים וילדים, אהבה ומוות.