לאורך דורות עסקה התרבות המערבית באמת, במוסר, בטבע, באדם, באל ובהיסטוריה, מתוך הנחה שהשפה משמשת כלי גישה אל מציאות נצחית, נעלמת. בספר ״בראשית ברא שפה״ יובל דיין מבקש להציע סדר אחר: לפני שאדם הופך ל׳אני׳, לפני שקהילה מכוננת חוק, ולפני שתרבות בונה תמונת עולם, השפה כבר פועלת. היא מסמנת גבולות, מארגנת זמן, מייצרת שייכות, ונותנת צורה לניסיון האנושי עצמו. מבראשית ואברהם, דרך אפלטון, פאולוס, הנצרות, דקארט, ניטשה והמפנה הלשוני, ועד בינה מלאכותית, הספר עוקב אחר מאבק בן אלפי שנים על מקור המשמעות ועל הזכות להגדיר את המציאות. כיצד מילים יוצרות את העולם המשותף שלנו? כיצד סיפורים מקבלים כוח כשהם זוכים באמונה? ומה קורה כשאנחנו מתייחסים לפרשנות שלנו כאילו הייתה אמת שקיימת מחוץ לנו? אחרי שתקראו את הספר הזה, קשה מאוד לחזור ולראות את העולם באותה צורה.