אבו-מוחמד מוסלי א-דין בן עבדאללה שירזי, המוכר בשם העט סעדי, היה אחד המשוררים הפרסים הבולטים בתקופת ימי הביניים, וזכה להימנות עם גדולי הספרות הקלאסית הסוּפית. שמו עדיין הולך לפניו במדינות דוברות פרסית, וכן הוא מצוטט רבות גם במקורות מערביים, בזכות איכות כתביו ועומק תובנותיו החברתיות והמוסריות. ספריו הידועים ביותר הם "הבוסתן", יצירה שכתיבתה הושלמה בשנת 1257 ו"גוליסטן" )גן הוורדים(, יצירה שנכתבה בשנת 1258 . הבוסתן נכתב בסגנון שירת צמדים בחרוזים וכולל כ 4,000- צמדי פסוקים וסיפורים קצרים שמוסר השכל בצידם, המתארים את המידות הראויות לבני האדם: צדק, סובלנות, צניעות והסתפקות במועט, ועמוסי תובנות על דרכם של הסוּפים הדרווישים. בכתביו גילה סעדי הבנה עמוקה לאבסורד הקיום האנושי ואהדה לגורלם של התלויים במצבי הרוח המשתנים של השליטים, דבר המנוגד לאמונת החופש של הדרווישים. סעדי נולד בשיראז שבאיראן, בשנת 1210 והלך לעולמו בשנת 1291 . סיפוריו הושפעו רבות ממסעותיו באזורים הידועים כיום כסוריה, טורקיה, מצרים ועירק. תיאורי השיירות במדבר וסצנות מהרחובות בערים השונות מעניקים לסיפוריו חיים וממשות. הבוסתן תורגם לראשונה לאנגלית כעיבוד פרוזה על ידי A. Hart Edward בתחילת המאה ה 20- , והתרגום העברי נעשה על פי תרגום זה.