"אני מקווה שלא הלכת לאיבוד."הטמבל שותק וממשיך לעשן."אתה עוקב אחריי כבר יותר משבועיים. אתה צריך משהו מיוחד, או ש..."הטמבל התחיל לגחך. בשלב הזה הבנתי שהוא אדיוט אמיתי. הסתובבתי והתחלתי ללכת מהר לכיוון האוהלים שלנו."חכה רגע", הוא אמר בקול מפתיע. לא ציפיתי לקול בס נמוך והחלטי מהפה של הגוץ הזה. "אני באמת עוקב אחריך מאז שהגעתם. אני צריך לדבר אתך"."אין בעיה, אתה מוזמן לארוחת ערב. יש פסטה, אורז ומקרוני. אחר כך נדבר".בשנת 1998, מטייל גידי לנדאו עם חברתו בדרום אמריקה. מה שמתחיל כטיול שגרתי לאחר הצבא הופך להסתבכות מסוכנת.מכתבים ישנים שימצא גידי במהלך הטיול יסייעו לו לחשוף את הסוד הנורא של משפחתו.גלעד ב'פברואר 2000ירושלים