הכותבת היא מקרה ייחודי ונדיר של מי שהייתה בעמקי הנסיינות המדעית בבעלי חיים, והיום היא מתייצבת מנגד באומץ ובכנות למען חיות המעבדה, ומספרת את סיפורן אשר נכרך בסיפור חייה.במהלך עשרים שנות עבודתה, עסקה הכותבת בניסוייםבבעלי-חיים. במו ידיה נברה בתוככי גופן של החיות על "מזבח" המדע, והיום פועלת להעלאת המודעותלסבלן של חיות המעבדה ולצורך בצמצום השיטה, תהליך שיביא בסופו של דבר להפסקת הניסויים בבעלי-חיים."במשך כעשרים שנה, ידידי במעבדה היו בעיקר עכברים לבנים ועכברים שחורים. היו גם אפורים והיו גם חולדות ומעט ארנבות. אני מכנה אותם ידידי כי באמת אהבתי אותם, את כולם, ואין לי מושג כיצד בשתי ידי, ללא רטט וללא היסוס, וגם לא היה זמן למחשבה כלשהי שאולי אפשר אחרת, גרמתי לכולן סבל". חולה על עכברים הוא סיפור התהליך שחוותה הכותבת בחציית הקווים, לאחר שלקתה בסרטן – המחלה שבה עסק המחקר שבו נטלה חלק, ובניסיון להבין את מעשה הנסיינות בחיות כפי שנפרש לנגד עיניה והבנתה.המחברת איטה שטיין גבירצמן נולדה ב-1949 בפולין להורים ניצולי שואה, ומגיל שנה חיה בישראל. משנות העשרים המוקדמות לחייה, במשך שני עשורים, עסקה מחברת הספר בניסויים בבעלי-חיים. בשנים הללו ילדה את שלושת ילדיה, ועיקר חייה התנהלו במרוץ שבין אחריות הטיפול ביקיריה והדאגה לצרכיהם, לבין עבודת מעבדה בחקר הסרטן, בשיטה הנפוצה של ניסויים בבעלי חיים.