כל המסות כולל את שלושת ספרי המסות של דן צלקה: 'סימניות', 'דפים מהודקים באטב' ו'הפיתוי והשי'. זהו הספר הפותח בסדרה שאמורה להקיף את מכלול יצירתו של צלקה – רומנים, נובלות, סיפורים, שירה, מסות, ועוד. קווי האופי המובהקים של אוסף המסות הזה – סוגה שנכחדה כמעט לחלוטין בספרות העברית – הם סקרנות עצומה, כבוד למסורת התרבותית, חירות אינטלקטואלית, רוחב דעת וצלילות. צלקה נע באלגנטיות ובתנופה בין רשימות מסע להרהורים על אמנות, מוזיקה וציור, בין חיי היומיום בתל אביב למיתוסים עתיקים, בין התבוננות מעמיקה בנושאיו המגוונים לבין וידויים זעירים, אמרות ומכתמים, בין פרוזה לשירה. לקוראיו הוא מזמן לא רק הרפתקה רוחנית אלא גם המלצה זהירה איך לחיות. "בעולם שאין בו אלוהים, אין משמעות אלא זו שבאה מתוקף מסורת תרבותית. עם התפתחותה מציבה מסורת זו מעין רשת של ציוני דרך, שאנחנו חופשיים לבחור ממנה חלקים או לשנות ממנה או להתעלם ממנה לחלוטין. דומה שמחיר ההתעלמות הוא מסמוס, ומחיר השינוי המהיר מדי, או הבחירה החדה מדי, הוא דוגמטיות. מסורת תרבותית זו מאחדת כבוד לישן, סקרנות לחדש ופתיחות לזר, ומעל לכל היא מודה בטעויותיה ומוכנה לתקן אותן. מסורת זו היא שמפעימה את הרשימות הארוכות והקצרות והקצרצרות של דן צלקה, את הסימניות המפורשות יותר והמפורשות פחות, ציוני הדרך, מראי הכיוון, מסמני האפשרויות, הרמזים והאותות." דן דאור

כל המסות כולל את שלושת ספרי המסות של דן צלקה: 'סימניות', 'דפים מהודקים באטב' ו'הפיתוי והשי'. זהו הספר הפותח בסדרה שאמורה להקיף את מכלול יצירתו של צלקה – רומנים, נובלות, סיפורים, שירה, מסות, ועוד. קווי האופי המובהקים של אוסף המסות הזה – סוגה שנכחדה כמעט לחלוטין בספרות העברית – הם סקרנות עצומה, כבוד למסורת התרבותית, חירות אינטלקטואלית, רוחב דעת וצלילות. צלקה נע באלגנטיות ובתנופה בין רשימות מסע להרהורים על אמנות, מוזיקה וציור, בין חיי היומיום בתל אביב למיתוסים עתיקים, בין התבוננות מעמיקה בנושאיו המגוונים לבין וידויים זעירים, אמרות ומכתמים, בין פרוזה לשירה. לקוראיו הוא מזמן לא רק הרפתקה רוחנית אלא גם המלצה זהירה איך לחיות. "בעולם שאין בו אלוהים, אין משמעות אלא זו שבאה מתוקף מסורת תרבותית. עם התפתחותה מציבה מסורת זו מעין רשת של ציוני דרך, שאנחנו חופשיים לבחור ממנה חלקים או לשנות ממנה או להתעלם ממנה לחלוטין. דומה שמחיר ההתעלמות הוא מסמוס, ומחיר השינוי המהיר מדי, או הבחירה החדה מדי, הוא דוגמטיות. מסורת תרבותית זו מאחדת כבוד לישן, סקרנות לחדש ופתיחות לזר, ומעל לכל היא מודה בטעויותיה ומוכנה לתקן אותן. מסורת זו היא שמפעימה את הרשימות הארוכות והקצרות והקצרצרות של דן צלקה, את הסימניות המפורשות יותר והמפורשות פחות, ציוני הדרך, מראי הכיוון, מסמני האפשרויות, הרמזים והאותות." דן דאור