בואו למסע מרגש ועמוק עם האב פרנקו ובנו האוטיסט אנדראה, המתחילים מסע חוצה יבשות על אופנוע בדרום מערב ארה"ב ואמריקה הדרומית. "כשנראה אותך שוב" הוא יומן מסע אמיתי שמפגיש אותנו עם הקשיים והאהבות שבעולם האוטיזם. פרנקו ואנדראה יוצאים למסע ללא מצפן, במטרה לחוות, ללמוד ולהבין זה את זה לעומק. אנדראה, שמתקשר בעיקר דרך מחשב, פותח צוהר לעולם שלו, שבו החיבוק הוא שפה והחוויות הן גשרים לאהבה ולקשר. הספר מציע תובנות מרתקות על ההורות, רב-תרבותיות והאתגרים שבחיים לצד אוטיזם. זהו סיפור על אהבת אב ובן, על תקשורת שמעבר למילים ועל אומץ להתעמת עם העולם והמוסכמות שבו. מתאים לכל מי שמחפש סיפורים אמיתיים ומרגשים על כוחה של אהבה ללא תנאים.

"יש מסעות שלעולם אינם מתחילים עם היציאה לדרך. הם מתחילים קודם לכן. די בכמה מילים קטנות: קרוב לוודאי שהבן שלך אוטיסט." פסק הדין של רופא הפך את העולם על פיו. במשך שנים הם יצאו למסעות בעקבות טיפולים מסורתיים, ניסיוניים או רוחניים. עכשיו הם יוצאים למסע אחר, באמריקה, על אופנוע, בלי מצפן ובלי יעד. יחד, אב ובן. אל תפחד כשאני מחבק אותך הוא סיפור אמיתי, יומן מסע: אב ובנו האוטיסט בן ה-17, באופנוע ברחבי דרום מערב ארה"ב ואמריקה הדרומית. האב פרנקו אנטונלו סיפר את סיפור המסע לסופר פולביו ארבס שיצר ממנו סיפור מרגש, מציאותי וכואב על הניסיון של האב לשמור על בנו, להתקרב ולהבין אותו, ועמוק בליבו הוא גם מקווה שיצליח "לרפא" אותו. פרנקו מתאר לפרטים את הנסיונות לתקשר עם בנו אנדרה ש"משוחח" דרך כתיבה במחשב. עד המסע הזה אנדראה "דיבר" כמעט רק עם האם ולאורך המסע הוא מתחיל לתקשר גם עם אביו. בשיחות התכתובת אלה אנדרה מתאר את חוויות חייו כצופה מהצד על העולם ה"נורמאלי" וכן את חוויותיו מהמסע המתואר בספר. בנוסף משלב האב "שיחות" כתובת מהעבר. תאורים שובי לב נוספים הם תיאוריו של האב את התקשורת של אנדראה עם זרים: כדי "להכיר" אנדראה נוגע לכולם בבטנם, או מחבק אותם. מהחיבוקים הללו הגיעה כותרתו של הספר שראשיתה בכיתוב על חולצות שהדפיסו הוריו שילבש בבית הספר. לאורך המסע אנשים מגיבים באופן שונה לחיבוקים, לנגיעות ולההתנהגויות ה"מוזרות" והמבט ה"צף" של אנדראה. התגובות השונות מעוררות באב תובנות לגבי אוטיזם, הורות ורב תרבותיות. המסע, שלכל אורכו פרנקו חייב להיות בריא ומתפקד משום שאנדרה אינו יכול להסתדר לבד כלל, מעמת את אותו עם כישורי ההורות שלו, ועם סיכונים מחושבים שהוא לוקח (למשל לחצות את דרום ארה"ב על אופנוע) ועם הצורך להיות קשוב לבנו השותק ובקשר עין איתו 24/7. המטאפורה שפרנקו משתמש בה היא גומיה שמחברת בינו ובין אנדראה לאורך כל המסע, או כפי שהוא מתאר את זאת בשיחה בינו לבין אנדראה: "אנדראה, בו נדמיין שמחברת בינינו גומיה", 'גומיה יפה אבא, היא לא תקרע?', "אני מקווה שלא". רוחו האופטימית לרוב והמאוד מרגשת של האב מנסה להגן בכל כוחו על הבנו ולהבינו שורה על כל דפי הספר. ביקורות מחו"ל "סיפור נוגע ללב שמגולל את מסען של שתי דמויות בלתי רגילות. מסע של אהבה על אב־אביר שלא נכנע לעולם וממשיך לחלום ועל בן שרוצה ללטף תנינים." לה סטמפּה "רומן אמיץ ומלא באותה אהבה שבדרך כלל יש רק בספרים, מאלו שנרקחים בידי הדמיון, אלא שכאן מדובר בסיפור אמיתי." פנורמה לקרוא פחות