לא סיפרתי לאף אחד

לא סיפרתי לאף אחד. עד עכשיו. במשך שנים שֵׁירתי מאחורי הדלת הסגורה, לוחם ומפקד ביחידה מסווגת, שומר על סודות המדינה, מדחיק את שלי. רק בלילות, כשהשקט היה עמוק יותר מהרעש, הייתי כותב. פנקס אחד. מבצעים. שמות. מכתבים שלא נשלחו. את תום, יואב, אימא. את עצמי. זהו רומן מסעיר ומטלטל, מבוסס על אירועים אמיתיים , נע בין מבצעים חשאיים לקפה של בוקר עם דניאל, בין שקט מבצעי לרעש פנימי, בין אובדן אישי לצורך עיקש לזכור. זה לא עוד ספר על לוחמים – אלא על מה שנשאר בלב, גם כשהלב נשבר. "ספר שחודר דרך הסדקים הכי קטנים ונשאר שם. נוגע, מטלטל. נכנס בעוצמה נדירה אל לב הקוראים. יומן מסע רגשי, ותזכורת מוחשית למחיר האנושי של השירות במדינת ישראל." " ספר חובה. פשוט אי אפשר להניח אותו ." גל כהן, עורך דין, לוחם, מפקד, קצין לשעבר במערכת הביטחון בישראל ובעל משפחה. ספר הביכורים שלו נכתב מתוך שליחות אישית לזכור ומתוך החלטה לספר, סוף־סוף, את מה שלא סיפר לשום אדם. דרך המילים הוא חוזר למקומות שכבר לא קיימים, נוגע באנשים שכבר אינם, ומבקש להפוך את הזיכרון לכלי של חיים.