גלו את הקסם הייחודי של ברוקלין עם "מדריך מטרופוליס: ברוקלין" מאת מאיה רומן. ברוקלין, הרובע שהופך ללב הפועם של ניו יורק, מציעה שילוב מרתק של תרבויות, אומנות ומיזמים חדשניים. המדריך מגלה את היופי הנסתר בשכונותיה המגוונות של ברוקלין, כל אחת עם סיפור היסטורי וקהילתי משלה. תמצאו בו את המקומות בהם האווירה משתנה בכל פינה, מהשכונות ההיסטוריות ועד למרכזי התרבות והקולינריה העכשוויים. הספר מתאים לכל מי שמתכנן טיול בניו יורק ומעוניין לחקור את ברוקלין מעבר למקומות התיירותיים המוכרים. זהו מדריך מושלם לאמנים, משפחות צעירות ויזמים המחפשים השראה והזדמנויות חדשות. הצטרפו למסע מרתק אל הרובע שהפך לבית למפגש תרבויות ושומר על ייחודו למרות השינויים התכופים. ברוקלין מחכה לכם עם הפתעות מרנינות בכל פינה.

עיר במסווה של רובעאם ברוקלין הייתה עיר עצמאית, היא הייתה העיר השלישית בגודלה, מבחינת אוכלוסייה, בארצות הברית. המחשבה שברוקלין תהיה עצמאית נדמית כפנטזיה חסרת בסיס, אך לא מעט מדיירי הרובע היו רוצים לראות אותה מתרחשת. ברוקלין הפכה לחלק מהעיר ניו יורק ב־1898. במשך מאתיים השנים שקדמו לכך, ברוקלין התקיימה בכוחות עצמה. תחילה כאזור ספר שבו התגוררו שבטים אינדיאנים, אחר כך כאסופה של חוות בודדות של חקלאים הולנדים נחושים, ולבסוף כמרכז מסחרי. ברוקלין הסתדרה לא רע בכוחות עצמה, אך שאיפות ההתרחבות של שכנתה מנהטן והעיר ניו יורק הכריעו את הפור. כחלק מניו יורק, אופיה הייחודי של ברוקלין סבל וזוהרה התעמעמם. מעיר של ברוני סחר ויזמים פרטיים, הפכה לרובע דל תקציבים ולאזור תעשייתי מוזנח. ניו יורק לא השקיעה בברוקלין. פריחתה נעצרה ומחירי הנדל”ן צנחו. אלה הביאו לרובע אוכלוסיות דלי יכולת, מהגרים ומיעוטים. כנגד כל הסיכויים, האוכלוסיות החדשות של ברוקלין, קהילות עם מבנה חברתי מלוכד, הצליחו להחיות את הרובע. להפוך אותו לבית, למארג של תרבויות, למקום של אמנות חדשנית, מיזמים חברתיים ומסעדות, על רקע האדריכלות הקלאסית של ימי הזוהר הקודמים.בעשורים האחרונים התגלה מחדש הקסם של ברוקלין. מחירי הנדל”ן במנהטן שולטים בשינויים הסוציו־אקונומיים המעצבים את פני ניו יורק. ככל שמנהטן הייתה לאי לעשירים בלבד, מלאה ברשתות הסעדה וקמעונות שמשוות לה מראה חסר ייחוד, משיכתה של ברוקלין הלכה וגברה. אמנים ומשפחות צעירות, יחד עם יזמים בעלי מעוף, עברו לרובע שמעבר לנהר. אלה האיצו, יש שיגידו החריבו, את התפתחותו. היום, ברוקלין כבר כל כך “נכונה” שיש הטוענים שנס ליחה.אך מי שמכריזים שימיה של ברוקלין כבירת ה־Cool חלפו מן העולם, מזלזלים שוב ברובע הענק. ברוקלין היא לא וויליאמסבורג, השכונה שהפכה לשם נרדף להיפסטרים, או גרינפוינט שהסדרה “בנות” המתרחשת בה הפכה אותה למעוז הדור הצעיר. ברוקלין מכילה עשרות שכונות. חלקן נראות כיום כשלוחה של מנהטן, חלקן חוות רנסנס כלכלי וחלקן שכונות משפחתיות מנומנות שההתעוררות הנוכחית של הרובע לא נגעה בהן עדיין.היופי של ברוקלין טמון במשחק בין שכונותיה, שמעטים יודעים למתוח בדיוק את הגבולות ביניהן. כמעט כל שכונה כוללת עבר קהילתי הקשור לקבוצת מהגרים מסויימת — וויליאמסבורג מזוהה עם הקהילה החסידית־יהודית, גרינפוינט עם מהגרים פולנים, ברייטון ביץ’ היא מעוז של יוצאי ברית המועצות, בד־סטיי היא בעלת חשיבות היסטורית וחברתית לקהילה האפרו־אמריקנית וכיום מלאה במהגרים מהרפובליקה הדומינקנית ועוד. השכונות שומרות על צביונן המקורי ומשתנות בו זמנית ותוך כך יוצרות ערבוב מרתק של תרבויות. הייחוד של ברוקלין הוא ביכולתה לא להפוך לכור היתוך ולשמור על הייחוד של כל אחת מהקהילות המתגוררות בה ועדיין להיות מקום מפגש בין קהילות שונות — מפגש רב־תרבותי שיוצר הוויה ייחודית.ברוקלין מכילה אוצרות תרבותיים, היסטוריים וגאוגרפיים, יחד עם מסעדות מדהימות, ברים מלאי חיים וחנויות מעצבים. אך היופי האמתי שלה נגלה למטייל בין השכונות ששם לב איך לפתע האווירה משתנה, אופי הבתים מתהפך והוא עבר לעולם אחר לגמרי. שינויי האוכלוסייה התכופים וצמיחתן של השכונות השונות גורמים לכך שדבר לא קבוע בברוקלין. השוק, שזה אתמול היה מעבר לפינה, יעבור לצד השני של העיר מחר. הדרך הטובה לדעת מה קורה והיכן מתרחשים הדברים, היא ללכת ולבדוק, ותוך כדי כך לגלות הפתעות מרנינות ודברים מרתקים חדשים. זה הקסם המיוחד של ברוקלין. מדריכי מטרופוליס