בואו להכיר את מנחם-מנדל ושיינה-שיינדל, זוג בלתי נשכח ביצירתו הקלאסית של שלום עליכם. בספר "מנחם-מנדל" נשזור אתכם אל חייהם של הבעל החולמני ואשתו המפוכחת, במסע בין חלומות גדוּלה למציאות מרה. התרגום החדש והמרענן של בני מר מביא את הדמויות הללו אל המאה ה-21, ומאפשר לקוראים לחוות את הקשר והנתק בין העיר הגדולה לעיירה היהודית בימי האימפריה הצארית. הספר מתאים לכל מי שמתעניין בספרות יהודית קלאסית ובסיפורים על אנשים "קטנים" בעלי חלומות גדולים. חוויה טראגי-קומית שתגרום לכם לצחוק ולבכות בו-זמנית. הצטרפו למסע בין הזמנים והמקומות, וגלו כיצד סיפורים ישנים יכולים להרגיש רעננים ועכשוויים מתמיד.

תרגום חדש, חי ועדכני, ליצירה הקלאסית. ב'מנחם-מנדל' הצליח שלום עליכם להפוך שני אנשים קטנים – מנחם-מנדל ושיינה-שיינדל – לטיפוסים על-זמניים: הבעל שחולם חלומות גדוּלה עוזב את הבית ונאלץ להקיץ שוב ושוב למציאות המרה, ואשתו המפוכחת שנשארה מאחור עוקבת מרחוק אחר בעלה השלימזל."מה עוזרות לי המתנות שלך, מנדל, שאתה רואה בחלון? איך אומרת אמא שתחיה? 'קְרֶפְּלָךְ בחלום הם לא קרפלך אלא סתם חלום'... נדמה לי שמעיר כזאת ומאנשים כאלה צריך לברוח כמו ממגיפה, אבל הוא שורץ שם ולא רוצה לצאת, כמו שאומרת אמא: 'התולעת יושבת בחזרת וחושבת שאין מקום מתוק יותר.' לכן אני כותבת לך, בעלי היקר, שתחשוב טוב-טוב מה אתה עושה ותפסיק עם החגיגות שלך באודסה המתוקה, שתישרף, כפי שמאחלת לך אשתך הנאמנה באמת שיינה-שיינדל."מנחם-מנדל הוא דו-שיח של חירשים, משחק של חתול ועכבר, יצירה טראגי-קומית אוניברסלית, שנעוצה גם בזמנה ובמקומה: הקשר והנתק בין העיר הגדולה של האימפריה הצארית לבין העיירה היהודית. תרגומו של בני מֶר מביא את מנחם-מנדל ושיינה-שיינדל לישראל ולעברית של המאה ה-21, אל "האנשים הקטנים" שבכל זמן ומקום.שלום עליכם (שם העט של שלום רבינוביץ, 1916-1859), מגדולי הסופרים היהודים, ידע תהפוכות חיים דרמטיות: זכייה בעושר רב ונפילה כואבת, מחלה אנושה בשיא תהילתו הספרותית, נדידה עם משפחתו בין ערי אירופה. בתוך כל אלה התמסר לכתיבה ספרותית ונודע כאחד מסופרי היידיש החשובים והאהובים.מנחם-מנדל הוא הספר הראשון בסדרה גלויות המוקדשת לתרגום של ספרות יהודית שנכתבה בשפות שונות, בעיקר יידיש. היא מביאה לקוראים בעברית יצירות קלאסיות בתרגום חדש, ומציגה לראשונה יצירות לא נודעות, כגון הפרוזה הישראלית של סופרי יידיש וסיפורים שכתבו נשים בעיתונות היהודית המודרנית בראשיתה.