חשיבות ההפתעה כאמצעי להשגת ניצחון מהיר בשדה הקרב מוכרת היטב משחר ההיסטוריה. כל מדינה יכולה ליפול קורבן למתקפת פתע. כל מדינה יכולה להיתפס לא מוכנה. התוצאות קשות: הפסד במערכה, הפסד במלחמה, לעיתים אובדן המדינה. ובכל מקרה, טראומה לאומית. ישראלים רבים זוכרים היכן היו כאשר יללות הצופרים החרידו את המדינה ב־6 באוקטובר 1973. האמריקאים יכולים לשחזר את הרגע שבו שמעו על פיגועי ה־11 בספטמבר. ומיליוני אזרחים סובייטים לא שכחו עד יום מותם איך הלמה בהם הידיעה על הפלישה הנאצית לברית המועצות. מתקפת פתע: מנהיגות ומודיעין במבחן העליון מעמיד במרכז את הגורם האנושי: ראשי המדינות, המצביאים וקציני המודיעין שאמורים לזהות את עוצמת האיום מצד האויב ולהתמודד עם ההפתעה כאשר היא ניחתת, אך לא פעם נשלטים בידי אמונות, השקפות עולם ודפוסי אישיות וכושלים בהבנת התמונה האמיתית. מה הביא את סטלין להאמין לשקרים של היטלר ולא לאזהרות מפקדי הצבא האדום טרום מבצע "ברברוסה"? מדוע זלזל גנרל מקארתור בכוחו של הצבא הסיני והביא לתבוסה האמריקאית הגדולה ביותר במאה ה־20? כיצד דחף אלוף אלי זעירא את הקונספציה והוליד את המחדל של מלחמת יום הכיפורים? אורי בר־יוסף חודר לעמקי נפשן של דמויות מפתח בכמה ממתקפות הפתע הדרמטיות ביותר במאה ה־20. הניתוח שהוא מציע חדשני. מפגש מבריק בין היסטוריה צבאית לפסיכולוגיה. פרופסור (אמריטוס) אורי בר־יוסף קיבל את תואר הדוקטור שלו מאוניברסיטת סטנפורד בשנת 1990 ולימד במחלקה ליחסים בינלאומיים בביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. תחומי התמחותו הם מודיעין, ביטחון לאומי והסכסוך הישראלי־ערבי. הוא פירסם עשרות מאמרים בנושאים אלה ושישה ספרים.