“עם חלוף השנים אסף רייבן סיפורים על חילופי העונות, על מוות ופרידה, על רעב ושפע. את הסיפורים שטווה אסף בשק עור רך וחבוט, שאותו קשר תמיד לחגורת עור הלווייתן העבה שלמותניו.” סיפור ריפוי הוא סיפור עַם המסופר בעל פה, ומאפשר לגעת בתכנים שהמטופלים מתקשים לעסוק בהם ישירות, לייצר שיח עוקף הגנות ולבטא תכנים מושתקים. “היו לו סיפורים שנועדו להפיח אומץ בציידים, סיפורים לנישואין וללידה... אבל בעיקר היו לרייבן סיפורים מיוחדים עבור החולים, סיפורים שנועדו להרדים את האלים החמדנים כשגזלו את נשמותיהם, לעצום את עיניהם הפקוחות בחשדנות.” ליבת הספר היא “שק הסיפורים”, המכיל 25 סיפורים שכתבה המחברת, ניסתה ובחנה אותם במסגרות טיפוליות ובהדרכות. כמו כן מוצגות המשגות תיאורטיות ודרכי עבודה עם הסיפורים, מודל מובנה להכנת סיפור ריפוי לטיפול, ומודגם השימוש בסיפורי ריפוי בסיטואציות טיפוליות שונות. “רכון על הסיפור, רייבן שקד על התרת הקשרים המפותלים... כאשר הצליח לבסוף להתיר את הפיתולים, הזמין את האורח לגעת בסיפור שארג. הסיפור היה רך וצבעוני בין אצבעותיו של הצעיר. רייבן קיפל את הסיפור בקפידה וטמן אותו בשק הסיפורים שלמותניו.” המחברת מבקשת להעמיד לרשות הקוראים את שק הסיפורים שלה, לאפשר להם לגעת בסיפורים ולמשש אותם, לעשות בהם שימוש כדי להתיר “קשרים מפותלים”. מדובר בספר חשוב ביותר לפרקטיקה הביבליותרפית, המספק “ארגז כלים” טיפולי, של סיפורי ריפוי שניתן לעשות בהם שימוש במסגרות שונות. מעבר לכך שהספר אכן מספק “כלים” — כלומר מהווה בעצמו מאגר של סיפורי ריפוי מקוריים שנכתבו על ידי המחברת — הוא גם ספר לימוד ממדרגה ראשונה, כזה הממקם את הסיפורים השונים הן בקונטקסט של החשיבה הפסיכואנליטית התיאורטית והן בתוך הדיון הקליני (שהכותבת מלווה בדוגמאות חיות). מדובר למעשה במפעל חיים ייחודי של אישה אחת, שכתבה סיפורים, “בדקה” אותם בסיטואציות טיפוליות מגוונות, ויצרה מתוך ההתנסות העיקשת ומלאת ההשראה שלה כלי טיפולי רב עוצמה, שעשוי לשמש מטפלים מכל הדיסציפלינות ויעיל במיוחד בסיטואציות של “מבוי סתום” טיפולי. הפרקים כתובים בשפה בהירה וקולחת, רוויַת אינטואיציות ועשירה בידע. ד”ר דנה אמיר, החוג לייעוץ והתפתחות האדם, אוניברסיטת חיפה רות שטדלר היא ביבליותרפיסטית ופסיכותרפיסטית, מדריכה בכירה ומורה בתוכנית מ. א. לביבליותרפיה באוניברסיטת חיפה. בעבר שימשה כביבליותרפיסטית ומדריכת סטודנטים במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים רמב”ם וביחידה לאשפוז יום בבית החולים מזור, וכן כמורה ומדריכה בתוכנית להכשרת מטפלים באומנויות במדרשה, בית ברל.

“עם חלוף השנים אסף רייבן סיפורים על חילופי העונות, על מוות ופרידה, על רעב ושפע. את הסיפורים שטווה אסף בשק עור רך וחבוט, שאותו קשר תמיד לחגורת עור הלווייתן העבה שלמותניו.” סיפור ריפוי הוא סיפור עַם המסופר בעל פה, ומאפשר לגעת בתכנים שהמטופלים מתקשים לעסוק בהם ישירות, לייצר שיח עוקף הגנות ולבטא תכנים מושתקים. “היו לו סיפורים שנועדו להפיח אומץ בציידים, סיפורים לנישואין וללידה... אבל בעיקר היו לרייבן סיפורים מיוחדים עבור החולים, סיפורים שנועדו להרדים את האלים החמדנים כשגזלו את נשמותיהם, לעצום את עיניהם הפקוחות בחשדנות.” ליבת הספר היא “שק הסיפורים”, המכיל 25 סיפורים שכתבה המחברת, ניסתה ובחנה אותם במסגרות טיפוליות ובהדרכות. כמו כן מוצגות המשגות תיאורטיות ודרכי עבודה עם הסיפורים, מודל מובנה להכנת סיפור ריפוי לטיפול, ומודגם השימוש בסיפורי ריפוי בסיטואציות טיפוליות שונות. “רכון על הסיפור, רייבן שקד על התרת הקשרים המפותלים... כאשר הצליח לבסוף להתיר את הפיתולים, הזמין את האורח לגעת בסיפור שארג. הסיפור היה רך וצבעוני בין אצבעותיו של הצעיר. רייבן קיפל את הסיפור בקפידה וטמן אותו בשק הסיפורים שלמותניו.” המחברת מבקשת להעמיד לרשות הקוראים את שק הסיפורים שלה, לאפשר להם לגעת בסיפורים ולמשש אותם, לעשות בהם שימוש כדי להתיר “קשרים מפותלים”. מדובר בספר חשוב ביותר לפרקטיקה הביבליותרפית, המספק “ארגז כלים” טיפולי, של סיפורי ריפוי שניתן לעשות בהם שימוש במסגרות שונות. מעבר לכך שהספר אכן מספק “כלים” — כלומר מהווה בעצמו מאגר של סיפורי ריפוי מקוריים שנכתבו על ידי המחברת — הוא גם ספר לימוד ממדרגה ראשונה, כזה הממקם את הסיפורים השונים הן בקונטקסט של החשיבה הפסיכואנליטית התיאורטית והן בתוך הדיון הקליני (שהכותבת מלווה בדוגמאות חיות). מדובר למעשה במפעל חיים ייחודי של אישה אחת, שכתבה סיפורים, “בדקה” אותם בסיטואציות טיפוליות מגוונות, ויצרה מתוך ההתנסות העיקשת ומלאת ההשראה שלה כלי טיפולי רב עוצמה, שעשוי לשמש מטפלים מכל הדיסציפלינות ויעיל במיוחד בסיטואציות של “מבוי סתום” טיפולי. הפרקים כתובים בשפה בהירה וקולחת, רוויַת אינטואיציות ועשירה בידע. ד”ר דנה אמיר, החוג לייעוץ והתפתחות האדם, אוניברסיטת חיפה רות שטדלר היא ביבליותרפיסטית ופסיכותרפיסטית, מדריכה בכירה ומורה בתוכנית מ. א. לביבליותרפיה באוניברסיטת חיפה. בעבר שימשה כביבליותרפיסטית ומדריכת סטודנטים במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים רמב”ם וביחידה לאשפוז יום בבית החולים מזור, וכן כמורה ומדריכה בתוכנית להכשרת מטפלים באומנויות במדרשה, בית ברל.