אוי רפי….

רָפִי הַתִּינוֹק אוֹהֵב לְהִתְלַכְלֵךְ. הוּא מִסְתּוֹבֵב בַּבַּיִת וּבֶחָצֵר, דּוֹחֵף אֶת הַפַּרְצוּף לְפַח הַזֶּבֶל, מַכְנִיס לַפֶּה תּוֹלָעִים שֶׁמָּצָא בַּגִּנָּה, וּלְאַט לְאַט מִתְכַּסֶּה כֻּלּוֹ בְּמַה שֶּׁבִּשְׁבִיל אַבָּא וְאִמָּא שֶׁלּוֹ זֶה אִיכְס, אֲבָל בִּשְׁבִילוֹ זֶה חֵלֶק מֵהַרְפַּתְקָה גְּדוֹלָה וּמְהַנָּה שֶׁל גִּלּוּי הָעוֹלָם. הַסֵּפֶר הַלֹּא־חִנּוּכִי עָשׂוּי לְהַעֲנִיק לַמִּשְׁפָּחָה כֻּלָּהּ חֲוָיַת קְרִיאָה מַצְחִיקָה, מְעַנֶּגֶת וּמְשַׁחְרֶרֶת. רֶגַע, אַתָּה מָרַחְתָּ עָל