בין דוד לאידיוט

מעולם לא שנאתי ילדים, אפילו אהבתי אותם. טוב, לא אהבתי, אבל מבטיח שגם לא שנאתי, אולם כמו כל בן אדם רגיל גם לי יש קווים אדומים. ומה הם? ג'ימבורי למשל. ביום שבת. בבוקר. הרמתי את ראשי וראיתי ילד כבן ארבע מביט בי עם חיוך מתריס מאוזן לאוזן. התעלמתי. חלפו דקות אחדות ושוב אותו ילד דרך עליי, הפעם הבנתי שהיה זה בזדון. “ חשבתי לעצמי שאם הג'ימבורי ביום שבת זה הגיהינום, אין ספק שהילד הזה הוא השטן, אבל אם הילד הזה הוא השטן, אני הולך להיות מלאך המוות.

לא נמצאו ספרים להצגה.