מנגנון הנפש

מנגנון הנפש הוא מעין "מנוע" אוניברסלי הטמון בכל אדם ופועל לפי עקרונות זהים. המנגנון מכיל תת־מנגנונים: מנגנון ההקשבה, ההכרה, האינטלקט, הדמיון, ועוד. כל אחד מהמנגנונים ספוג בתכנים אישיים ועטוף במעטפת אינדיבידואלית. כלפי חוץ נראית ונתפסת המעטפת כשונה, אך מבפנים, אותם המנגנונים פועלים באופן זהה בכל אדם. בדיוק כפי שדגמי מכוניות שונים במראם החיצוני, אך בכולם המנוע פועל לפי אותם עקרונות. חוסר בהבנת המנגנונים, או התעלמות מהם, בין אם מתוך בורות או בשוגג, גורם למנגנונים לפעול באופן שאינו תקין. תוצרי הלוואי הם כעס, שנאה, קיבעון, חוסר סבלנות, שלילת האחר, הרס וסבל לאדם ולסביבתו. הבנת המנגנונים מאפשרת את תיקונם ותקינותם, ומשמרת את נפשו של האדם צלולה ופתוחה, מוכנה להיענות נכונה לאתגרי החיים. // על מנגנון הנפש נפש האדם מחולקת לארבעה בסיסים: גרעין מודעות גוף מיינד בגוף מצוי השכל של הגוף ובמיינד מצוי מנגנון בניין הזהות. חלק א: מכלול הנפש מתאר את מרכיבי מנגנון הנפש ואופן השתלבותם זה בזה לכדי מכלול. חלק ב: המסע לעבר ההוויה ממפה תובנות יסוד ומפתחות עיקריים בעבודת הנפש. חלק ג: אימון גוף־נפש־תבונה מוריד את תוכן הספר לקרקע המציאות, לאימון יומיומי בפועל. תחילה למספר הגדרות כלליות של הרקע עליו האדם פועל: אמון היקום אלוהים (הבורא/ה

לא נמצאו ספרים להצגה.