חוי
4איש אשר רוח בו/ אודי בן סעדיה הוצאה: כנרת, זמורה, דביר שנה: 2025 173 עמודים מאז השביעי לאוקטובר יצאו כבר מספר ספרים העוסקים גם באותו יום, גם בעניין החטופים וגם במלחמה שנמשכת מאז. אבל למעשה, זה הספר הראשון שיצא לי לקרוא בנושא. וכמה סימבולי היה לקרוא את הספר הזה בדיוק בשבת בה הצליחו סופסוף להרוג את אותו מחבל שהרג את ארנון ז"ל. ארנון שגדל בישוב, מוקף משפחה אוהבת ותומכת, חונך לציונות ואהבת הארץ, ועל כן כבר מגיל קטן חלם לתרום למדינה. לאחר שכבר סיים את שירותו הצבאי ויצא לאזרחות, הוא התגייס לימ"מ מתוך רצון להמשיך לתרום ולהגן על הארץ שכל כך אהב. מחבר הספר נפגש וראיין אנשים שונים משלבים שונים בחייו של ארנון - בני משפחה, חברים ועוד, וכולם מתארים ילד, ובהמשך בחור, כריזמטי, רגיש, חרוץ וחדור מטרה. כבר מהשביעי לאוקטובר כשפרצה המלחמה, ארנון מיד נרתם והתגייס עם הלוחמים שלו להילחם במחבלים ארורים, תוך סיכון עצמי וללא פחד, עוד טרם ידעו בכלל את סדר הגדול של האסון שפקד את מדינת ישראל. מאז הוא השתתף במספר מבצעים עד למבצע ארנון, שנקרא על שמו, ובו סייע בחילוץ ארבעת החטופים, ושם בכאב ובצער רב איבד את חייו. אין ספק שדמותו של ארנון ז"ל מעוררת השראה, בחור "מלח הארץ", יפה מבחוץ ומבפנים. קריאת הספר העצוב הזה, מעניקה הזדמנות לקרוא על אדם אחד מני רבים שהקריבו את חייהם למען המדינה שלנו, ופותחת צוהר להכיר במעט אדם גדול. בשורה אחת: "או שתנהיג, או שתציית, או שלא תפריע." (עמוד 46) בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀
