אביי ורבא

אביי ורבא מגדולי ה"אמוראים" שהנהיגו את העולם היהודי הבבלי לפני כ-1500 שנה וחלקו ביניהם במאות מחלוקות. אביי גדל בעוני וביתמות מלידה בבית דודו רבה בר נחמני שהיה עני מרוד. ולעומתו רבא גדל בבית עשיר בעיר הגדולה "מחוזא", והיה עשיר מופלג בעצמו. וכן היה מקורב ל"חלונות הגבוהים" בבית המלוכה של "שבור-מלכא" מלך פרס. האם זה מקרי שבכל מחלוקותיהם, אביי תמיד לטובת הצד "החלש", העבד, השפחה, הלווה, השוכר, היתום, ורבא בדיוק להפך... תמיד לטובת הצד "החזק", האדון, המלווה, המשכיר ובעל ההון? הספר המונח לפניכם טוען - וגם מוכיח - שאביי היה בעל גישה "סוציאליסטית", דגל בדאגה לחלשים בחברה, וותרן בענייני רכוש, "אדמו"ר חסידי" מיסטיקן המתחבר בקלות לניסים ומופתים שמעל לטבע, וכן איש המתייחס למציאות "בשטח"... מבלי להתעסק בתיאוריות אבסטרקטיות. רבא לעומת-זאת היה בעל גישה "קפיטליסטית", קנאי לרכושו ובעל דאגה לבעלי ההון, ראש ישיבה "ליטאי", רציונאליסט שדגל במוח וסברא והזדקק למיסטיקה רק כשלא היו הסברים אחרים, ותיאורטיקן שבכוח סברותיו הפך תיאוריה למציאות. וזאת נוכיח בעזרת סקירה כללית ופרטנית של מחלוקות ואגדות אביי ורבא בתלמוד הבבלי. עבודת המחקר המתועדת כאן זכתה בפרס עמינוח לשנת תשע"ג ולהלן מדבריהם של חברי ועדת פרס עמינוח: "הרב זאב פרנק בדק את מחלוקותיהם של אביי ורבא בירר בכל מחלוקת מה יסוד סברתם וכו' ולאחר שניתח את 427 המחלוקות מצא כי אכן יש מאפיינים קבועים בשיטתו של כל אחד מהם. יש כאן חידוש רב! נעשתה כאן עבודת מחקר גדולה וראויה! על כל אלה מצאנו להעניק לרב זאב פרנק את פרס עמינוח לשנת תשע"ג. ועל זה באנו על החתום: פרופ' נוח עמינוח יו"ר. ד"ר יעל לוין. ד"ר יוסי שרביט." מתוך דבריו של העיתונאי והשדרן מר חיים זיסוביץ' בטקס הענקת פרס עמינוח לרב זאב פרנק: "העיקר ביצירתו של הרב זאב פרנק טמון בְּהַצָפתָהּ על פני השטח של שאלה חשובה ורגישה מאין כמוה, והיא השאלה: האם זה לגיטימי - מבחינתנו כאנשי אמונה תורה ומצוות - לתלות "דרכים" בלימוד, ופסקי הלכה של גדולי האמוראים בנסיבות חיים אישיות? והרב זאב פרנק בספרו מכריח אותנו להתמודד עם השאלה הנכבדה הזאת מסיבה פשוטה מאוד: הוא מציג בפנינו את העובדות, ואני מדבר על עובדות שהמחבר גילה אותן לראשונה, וזאת למרות שיהודים לומדים גמרא והוויות דאבי ורבא מזה מאות רבות בשנים, ועל העובדות הנחשפות אין ויכוח, וגם אי-אפשר להתווכח"! הרב יואל קטן עיתון בשבע: "עבודה מעניינת וחשובה. חוכמה ומלאכה כאחד"!