דומה שרוב מאפייני מותר האדם מתנקזים אל האמת ובקשתה: הכרת האלקים, הטבע והעצמי, בקשת הסיבה והתכלית, הכשרון המדעי והאומנותי, עולם הרגש, האובייקטיביות והסובייקטיביות – כולם נשפטים אם כנים ואמתיים הם. אם כן, כבד משקלם; אם לאו, קל משקלם כנוצה. דא עקא, שעצם מושג האמת חמקמק: עתים מזוהה עם הברור ועתים עם המסתורי, עם האובייקטיביות או עם הסובייקטיביות, עם המצוי או עם הרצוי, ולעתים גווניה מתנצחים באדם עצמו. בדורות האחרונים, משפנתה הפילוסופיה לחקור את עצם ההכרה, גברה התהייה האם האמת בת-השגה. להבדיל, בישראל, עם העמקת תורת הסוד ובפרט תורת החסידות, חדרה ההכרה שיש פנימיות וחיצוניות וביניהן פער, ומושג האמת נעשה רב-רבדים. פניה הרבות של האמת נידונות בספר לאור האמונה ש"ה' אלקים אמת", ולאור ההכרה שהאחד ובקשתו מסתתרים מאחורי בקשת האמת. הספר עוסק בתיאור מושג האמת, צורות בקשתה, ויחסה למושגים מצרניים כשלום, פשרה ומוסכמה. * * * הספר נערך משיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א, המשלב בקיאות בפנימיות התורה עם השכלה מדעית ופילוסופית. ישראל אריאל, עורך הספר, מלווה שנים רבות את הוראתו של הרב, מנגיש את תובנותיה העמוקות ופורש מהן יריעה רחבה וסדורה. ספר זה הינו המשך ישיר ומשלים לספר "טעמו וראו כי טוב ה'" (גם הוא בעריכתו), שעסק בבירור מהות ה"טוב".