חינוך ואהבת האדם שימשו תמיד נר לרגליי נולדתי בשנת 1935 בבגדד שבעיראק – ילד שישי במשפחה בת תשעה ילדים. בגדד שימשה לי בית אהוב עד שעליתי לארץ בהיותי בן 14 עם חבריי לקבוצת הנוער הציונית, ללא הוריי וללא שאר בני משפחתי האהובים. אחרי הצבא למדתי, קיבלתי תעודת בגרות ובמקביל תעודת הוראה. עם ניצה אשתי, גם היא בוגרת לימודי הוראה, גרנו כחמש שנים לא קלות בבאר שבע והתפרנסנו כמורים. לאחר שקיבלתי על עצמי את ניהול בית הספר בפנימייה בקריית יערים, עברנו לגור שם ולימדנו דורות רבים של תלמידים. הם הגיעו לפנימייה בחטיבת הביניים ואנחנו הכנו אותם לקראת המעבר לתיכון. תלמידיי הבינו היטב שאני איתם ובשבילם ותמיד סמכו עליי. עד היום נשמר קשר חזק ביני לבין רבים מהם. עם ניצה הקמתי משפחה לתפארת: שתי בנות ובן, תשעה נכדים ונין אחד. אל הספר "בגדד מאחורי הדלתות הסגורות" אספתי את מיטב הסיפורים שעטפו את ילדותי והתבגרותי בבגדד בין רחובות השוק אל בתי הקהילה היהודית, בין ה"חדר" לבית הספר ובין המחתרת הציונית עד להגשמת החלום לעלות ארצה. סיפורי משפחתי נשזרים ונפתלים זה בזה וכן בסיפורי דמויות בלתי נשכחות מחיינו ומנציחים יחד את המרקם האנושי, הטעמים, הקולות ופרקי ההיסטוריה המייחדים את הקהילה היהודית בבגדד.