"...למרבה המזל, ההשגחה לא עזבה אותו. אותה השגחה שהרגיש מינקות, התבוננות, או אפילו מציצנות, שליוותה אותו כל חייו, גם כעת משבגד בכל אלו שאהבו וטיפחו אותו, חרגה ממנהגה והמשיכה לדאות לצד נשמה אבודה זו. הרי עבור כל דופן ישנו יוצא הדופן..." 1860, לילה חשוך וסוער בעיירה נידחת. המלמד של העיירה, ברוך גימפל, מתפלל על תינוקו שטרם נולד ועל אשתו מרים המתייסרת בלידה קשה. בתום ניתוח נדיר ומסכן חיים, תינוק חריג ממדים מגיח מהחתך שנעשה בדופן בטן אמו ואביו מעניק לו את השם ירמיהו. את ימי נעוריו מעביר ירמיהו בתחושה של חוסר שייכות לעיירה הקטנה; לחדר; למסלול שאביו המלמד המהולל התווה לו. מסוכסך בין נפש חלושה לגוף חזק, ירמיהו מוצא עצמו נתון לחסדם של כוחות סותרים ומסוכנים, הפועלים עליו ככישוף ומרחיקים אותו מכל אשר הכיר. הוא נאלץ להמציא עצמו מחדש שוב ושוב, ובסופו של דבר, עוטה על עצמו זהות בדויה של חייל טורקי ומצטרף לקרב על פלבנה – מערכה גורלית בין הצלב לסהר. הטלטלות שעובר ירמיהו, מציבות בפנינו, הקוראים, שאלות קשות ונוקבות של זהות, חיפוש ואמונה, ואולי מסע החיפושים של ירמיהו, שהוא גם שלנו, טרם הגיע לסופו המיוחל. היוצא דופן, ספר הביכורים של רואי גורמזאנו, כשמו כן הוא, יוצא דופן. בביטחון ובבשלות, בשפה מגובשת ורהוטה ובראיית עולם משכנעת בעומקה וברוחבה, מציג גורמזאנו מעין מעשייה חסידית שהיא סאגה רחבת יריעה, ומעורר לחיים תקופה מכרעת בתולדות עמנו, כאשר בגיבורו הצעיר הוא מוזג גורל של עם שלם, שנאלץ שנים רבות להיות רדוף, לאזן בין נפש לגוף; בין גס לענוג; בין אמת לשקר, בין מסורות בית אבא לבין קריאה מלהיבה להתחדשות; בין צו הלב לבין צו השכל; בין זהויות לבין מדינות, על מנת להמציא את עצמו כחדש־ישן. רואי גורמזאנו יליד ארצות הברית, 1975. אב ובן זוג, התחנך על ברכי התיאטרון החברתי שהקימו הוריו. עוסק בהפקה, כתיבה והנחיית כתיבה. רואי, בת זוגו וילדיהם עזבו את תל אביב כדי להיות משפחת אומנה בפנימייה בצפון הארץ ומאז המשיכו לנדוד וכעת חיים בקוסטה ריקה, עד להרפתקה הבאה. היוצא דופן הוא ספרו הראשון.