העיסוק בחקר הכשל הקולוסלי, ערב מלחמת יום הכיפורים, נותר כפצע פתוח גם כחלוף יובל שנים, ופולמוס רווי אמוציות עדיין מזין ארגומנטים של אסכולות לעומתיות בסביבה הביטחונית והאקדמית. ההיה למצרים עניין בחשיפה יזומה של ה'סימנים המעידים' למלחמה כדי להנחיל לישראל מסר אמין, לפיו הנשיא סאדאת רציני בכוונותיו ובידיו יכולות צבאיות להשגת מטרות המלחמה שלו? בצד הישראלי, מכל מקום, לא נסדקת כהוא זה חומת 'הקונספציה' המודיעינית של קברניטי אמ"ן. המציאות המרה טפחה על פנינו. לא עוד הדימוי של הישראלים, בני האלים, השולטים ברזי משחק השח־מט, בעוד הערבים דבקים במשחק השש־בש... אכן הגניוס היהודי הכזיב! המחבר, כמי ששימש קצין מודיעין רב־תחומי ובעיקר כמי שכיהן כראש מחלקת הבקרה באמ"ן (ה'איפכא מסתברא'), סוגר מעגל ומגשים מאוויים סמויים המלווים אותו שנים ארוכות. מחקרו פורם את החוליות בשרשרת הטעויות והתקלות הבלתי נתפסות בצידנו. מה הייתה מטרת הגעתו הבהולה של חוסיין לפגישה עם גולדה מאיר? האם ידע המודיעין האמריקני על המלחמה האימננטית? מדוע התרסק המהלך הדיפלומטי הקרדינלי של ישראל מול קיסינג'ר? המחבר מתמודד באומץ, באזמל של מנתח מודיעין עם תהיות אלה. ומה באשר לאשרף מרואן? הלנו אתה אם לצרינו? האם היה סוכן כפול, או שמא יועד לשמש ממשק רם דרג לקשר חשאי עם ישראל? הספר מספק פרשנות יצירתית, במתכונת של בקרה מודיעינית, לסימני השאלה וללבטים המורכבים שעמדו גם לנגד עיניה של ועדת אגרנט, באופן המאפשר שחזור מקורי של תמונת המציאות והמחדלים, ממרחק הזמן, בהתייחס לנסיבות הפתעת יום הכיפורים תשל"ד. מי היה מעלה בדעתו שכחלוף 50 שנה תחווה ישראל הפתעה מודיעינית ומבצעית מטלטלת, ביום שמחת תורה תשפ"ד? האם 'לעולם לא עוד'?