"לוּ היית שואל אותי עד כמה הרחקתי לכת במחשבותי לפני שהכול קרה, לא הייתיממהרת לענות... שעות ארוכות הייתי יושבת ומתפללת שיקרה לה משהו, ובכל זאת, כלאותה שנה, עד סופה כמעט, לרגע לא העליתי בדעתי שמשהו באמת עתיד לקרות." איפה עובר הגבול בין דאגה אימהית לאובססיה? יעל, אם חד־הורית לנדב בן השבע וחצי, עוברת מתל אביב לרעננה כדי להיות קרובהלהוריה ולאפשר לבנה התחלה חדשה. אבל כשמתבררים יחסי הכוחות ההרסניים ביןהילד לבין בת השכנים, יעל נסחפת לסחרור של כעס ורגשות אשם ואינה מבינה מהבאמת מתרחש מתחת לאפה בעודה עסוקה במחשבות על נקמה. כך רציתי אותך הוא סיפור המוּנע בכוחה של כנות רגשית מהפנטת. בחלקו הראשוןמנהלת יעל שיחה דמיונית עם בנה בבגרותו ומשחזרת למענו את האירועים הדרמטייםשל ילדותו. בחלקו השני הבן נדב, כבן חמש־עשרה וחצי עכשיו, מספר סיפור קשהמשלו. הסיפור הזה ישלים את סיפורה של האֵם אבל גם יאיר אותו באור חדש. כך רציתי אותך נוטל שאלה מרכזית בחיינו — היכולת שלנו להגן על ילדינו —ומיישיר מבט אמיץ אל קרביה. התוצאה היא סיפור סוחף על מבוכי לִבּן של אמהות ועלמסתורי היחסים בתוך חברת ילדים.