אשר לייב, 'תשע אצבעות וחצי', סימן באצבעו הקטומה את האות אל"ף. "מה זה?" שאל בקול קשה בפעם השנייה. שלמה זלמן דב ברוך הקטן לא ראה דבר מלבד גדם מבהיל של חצי אצבע, שמחוברים אליו זקן לבן וארוך ומלמד מפחיד וגבוה. מעיין הדמעות שלו נפרץ ברעש גדול, ואבא נחלץ לעזרה. הוא נטל ספר, הרגיע את הפעוט, וזה החל לקרוא קריאה שוטפת. כשסיים לקרוא נפלה מטבע נחושת מן השמיים על הספר. "המלאך אוהב תינוקות שיודעים לקרוא", גיחך המלמד וחשב שהילד יאכל את הלוקש. שלמה זלמן דב ברוך הפיקח פקפק. הוא לא שמע אוושת כנפיים של מלאך, אבל מפינת החדר הביטה עליו בעוינות רצועה בעלת ארבע לשונות עור, מוכנה ומזומנה לעשות רצון בוראה. "שיהיה מלאך", לחש לעצמו הילד בן החמש, ולקח את המטבע. אנקדוטה משעשעת זו מיוחסת לבוריס שץ, האיש שהקים את בית הספר לאומנות בצלאל בירושלים, והיא אחת מתוך עשרות האנקדוטות שנכללות בספר שלפניכם. כולן לטענת המחבר אמת לאמיתה, וכולן יחד מרכיבות פסיפס מרתק של דמויות שהיוו חלק מהתקופה שקדמה להקמת המדינה ומשנותיה הראשונות. אמיר שושני, טייס חיל האוויר לשעבר, עורך דין בהווה, מורה דרך בשעות הפנאי וחובב היסטוריה נלהב, כתב עד כה כמאתיים סיפורים, שאותם אין סיכוי שתמצאו בספרי ההיסטוריה. ספר זה מקבץ כשליש מהם, וזהו ספרו הראשון.