"אף פעם לא הבנתי למה, אבל אבא שלי לא קרא לאמא שלי באותו שֵם יותר מיומיים ברציפות... רק יום אחד בשנה היה לאמא שלי שֵם קבוע. בחמישה־עשר בפברואר קראו לה ז'ורז'ט." הסיפור המופלא של לואיז וג'ורג', אישה סוערת־מתעתעת וגבר פנטזיונר. לעיני בנם המוקסם, ולצלילי 'מיסטר בּוֹג'נגלס' של נינה סימון, הם רוקדים בלי סוף. האהבה שלהם קסומה, מסחררת, חגיגה בלתי פוסקת. מי שנותנת את הטון, מנהלת את הנשף, היא האמא. היא גם זו שאימצה את חברת המשפחה הרביעית, "מדמואזל אין־בה־צורך", ציפור אקזוטית גדולה שמשוטטת בדירה. והיא זו שגוררת אותם שוב ושוב למערבולת הזויה של אשליות. אבל יום אחד היא הולכת רחוק מדי. אוליביה בורדו, סוכן נדל"ן־מובטל־דיסלקטי שנכשל לדבריו כל חייו, התיישב יום אחד בבית הוריו למשך 7 שבועות וכתב את רומן הביכורים הזה, שהפך מיד לסנסציה הספרותית של צרפת, זכה בשלל פרסים, וזכויות התרגום שלו נמכרו ל־35 מדינות. "קוקטייל מענג של טירוף, פנטזיה, אהבה והומור." Elle "סיפור חינני מופלא גדוש רוך ותקווה... תצחקו, תבכו ושוב תצחקו מעומק הלב." לה פיגארו