חייל מילואים חוזר מהמלחמה, ומגלה שהעברית נעלמה לו. שם, בעזה החרבה, הוא ראה גרפיטי, "התחלנו לדבר בערבית", אז הוא התחיל. לדבר ערבית. דווקא כשגיבור כל מה שזז חייב למות פושט את המדים, מתחילה הלחימה. הוא נאבק ללא הצלחה להשיב לעצמו את העברית, נאלץ לעמוד אילם מול ועדות של משרד הביטחון, ללמד סִפרות בתיכון ללא מילים, להציל את חיי המשפחה שלו בלי יכולת להסביר למה הנעליים הצבאיות עדיין במרפסת. הוא מוצא מעט שקט רק עם הילד שעוד לא יודע לדבר, אבל עוד רגע יתחיל. בינתיים, הוא מתעד במחברת את מה שקורה לו וסביבו, את התפרקות העולם, את התפוררות הוודאות. הרוב קרה באמת. כל מה שזז חייב למות הוא רומן ביכורים מטלטל ומסעיר, המבקש לבחון את המציאות של החוזרים הביתה מן המלחמה, את השבר בקו ההגנה של האנושיות, ולהתבונן מקרוב על בני האדם שעדיין צומחים באדמה הזאת. עידו שיר־וקנין הוא אב לשניים, מורה וחייל.