נִכְנַסְנוּ לַמְּעָרָה, וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְּמִנְהֶרֶת־זְמַן. פִּתְאוֹם הָיִינוּ בִּזְמַן אַחֵר. אֲבָל מָתַי? וְאֵיזוֹ הִתְרַגּשׄוּת גָּרַמְנוּ לָאֲנָשִׁים שֶׄפָּגַשְׄנוּ! וַאֲנַחְנוּ, יְלָדִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עִם מַחְשֵׄב וְהַכֹּל, כְּאִלּוּ חָזַרְנוּ בַּזְּמַן לִתְקוּפַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ עֵדִים לָעֲלִיָּה הַגְּדוֹלָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. מִשְׄפָּחוֹת מִשְׄפָּחוֹת נוֹטְשׄוֹת הַכֹּל, מוֹכְרוֹת אֶת כָּל רְכוּשָׄן, הוֹרִים נִפְרָדִים מִיַּלְדֵיהֶם, בְּעָלִים מִנְּשׄוֹתֵיהֶם, וְהֵם הוֹלְכִים וְהוֹלְכִים – וְהַיַּעַד הוּא יְרוּשָׄלַיִם. אֵיזוֹ זְכוּת גְּדוֹלָה הָיְתָה לָנוּ! מִבְצַע משֶׄה הוּא הַסֵּפֶר הַשִּׄשִּׄי בְּסִדְרַת מִנהְרֶֶת הזַּמְַן , שֶׄמַּזמְִינהָ אֶת הַקּוֹרְאִים הַצְּעִירִים לְמַסָּע מְרַתֵּק בַּהִיסְטוֹרְיָה שֶׄל עַם יִשְׂרָאֵל וּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל. הַסִּדְרָה הִתְקַבְּלָה בְּאַהֲבָה רַבָּה בְּקֶרֶב הַקּוֹרְאִים, סְפָרֶיהָ כִּכְבוּ בִּרְשִׄימוֹת רַבֵּי־הַמֶּכֶר וְנִבְחֲרוּ לְמִצְעַד הַסְּפָרִים שֶׄל מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ.