מי מאתנו לא שאל את עצמו, ולו פעם בחייו, על משמעות החיים, ועל סיבת היסורים העוברים עלינו? לשם מה קיים הטבע? מה תכלית התפתחותנו? בכל תא בגופנו אנחנו רואים חוכמה והיגיון, פעולות מכוונות ותכליתיות, אבל בקיומו של הגוף כישות שלמה, איננו מצליחים לראות שום היגיון ותכלית. מתוך כל היצורים הידועים לנו, האדם הוא היצור השלם ביותר בטבע. אבל דווקא הוא זה ששואל את עצמו את השאלה הנצחית העולה וניצבת מולו שוב ושוב, בכל דור ודור: מהי תכלית קיומה של המציאות? בכל המאות, ניסו מדענים וגדולי המוחות לגלות לשם מה האדם חי, אבל לא מצאו את התשובה. שאלה זו הולכת ומחריפה מדור לדור, כי היסורים לא מתמעטים ומאבק ההישרדות לא נפסק. אם כך, ייתכן שהתשובה איננה בתחום ההשגה שלנו, ופיענוח השאלה אולי איננו בתחום יכולתו של המדע.