נכנסנו למכונית של טלי. חשבתי ששמעתי אנחה. -"מה את נאנחת?" שאלתי את טלי. -"אני? חשבתי שזו את." הביטה בי טלי בשאלה. -"אולי האוטו שלך נאנח... מסכן... חבוט..." צחקתי כשסגרתי את הדלת העקומה בחוזקה. -"חבוט, אבל נותן עבודה." טלי אהבה את האוטו שלה, "את יודעת איזה כוח יש לו? אני רק לוחצת על דוושת הגז והוא כבר נוסע קדימה, בלי להתלבט." התרברבה. היא ניסתה להתניע, המכונית השתעלה מעט. -"אמרת משהו?" צחקתי... -"תצחקי..." אחרי השתעלות נוספת המכונית התעוררה לחיים. חשבתי ששמעתי מישהו אחר משתעל... המכונית זינקה מהחניה. מיקי וטלי חברות טובות. בישוב קטן ושקט בצפון, בו כולם מכירים את כולם, וכולם יודעים כמעט הכל על כולם, טלי מבחינה במשהו חריג. קצת אקשן שיפר את השקט והשגרה, מתקבל בשמחה, ומיקי וטלי מתגייסות לפתור את התעלומה. בהומור שחרחר שאופייני להן, הן בוחנות וחוקרות. עם קצת מזל (בעצם הרבה), ועזרה מחברים, הן מצילות את הישוב מפושעים מסוכנים.