ספר זה הוא תולדה של חוסר יכולת. חוסר יכולתי לפרסם מאמרים בכתבי עת אקדמיים, בין בתחום מדע המדינה ובין בתחום המשפט. מאחר וסברתי, ועדין אני סבור שמדובר במאמרים חשובים, מצאתי לנכון לעשות כל מאמץ לפרסמם. במאמרים יש חידוש, כמו למשל בכתיבה על חוק האזרחות והאזרחות הישראלית - סוגיה שטרם זכתה להתייחסות מחקרית, כמו גם - הבירור הפילוסופי פוליטי במאמר על "הליגה למניעת כפיה דתית". למאמרים העקרוניים שאספתי, הוספתי מאמרים אחרים שנכתבו כביקורת על ספרי עיון, שעסקו במגוון סוגיות פוליטיות. הסוגיה הלאומית – בין הרצוי למצוי, נמצאת בבסיסי המאמרים והיא נקשרת לא מעט לאדם מיוחד שהכרתי בתקופת לימודי לתואר הראשון באוניברסיטה העברית, ושמו עוזי אורנן. ממנו למדתי רבות על החילוניות ועל התנועה הכנענית ומקרוב עמדתי על התרקמות מאבקו להכרה בלאום הישראלי. בנוסף לאורנן, לו מוקדש הספר, ברצוני לציין את שאול קנצלר (ז"ל) מי שפתח לי צוהר לתפיסה פוליטית ביקורתית שערערה את מה שלמדתי באוניברסיטה על מדינת ישראל ומשטרה. כמו כן אני מוצא לנכון לציין גם את האלוף (מיל) בני פלד ז"ל, שחריפות ביקורתו את המציאות הפוליטית, אקטואלית גם כחלוף יותר מארבעים שנה מאז פרסומו את קול הקורא שכתב. אחרון אציין את יוסף אגסי, שביקורתו הפילוסופית הפוליטית, עדין רלבנטית.

ספר זה הוא תולדה של חוסר יכולת. חוסר יכולתי לפרסם מאמרים בכתבי עת אקדמיים, בין בתחום מדע המדינה ובין בתחום המשפט. מאחר וסברתי, ועדין אני סבור שמדובר במאמרים חשובים, מצאתי לנכון לעשות כל מאמץ לפרסמם. במאמרים יש חידוש, כמו למשל בכתיבה על חוק האזרחות והאזרחות הישראלית - סוגיה שטרם זכתה להתייחסות מחקרית, כמו גם - הבירור הפילוסופי פוליטי במאמר על "הליגה למניעת כפיה דתית". למאמרים העקרוניים שאספתי, הוספתי מאמרים אחרים שנכתבו כביקורת על ספרי עיון, שעסקו במגוון סוגיות פוליטיות. הסוגיה הלאומית – בין הרצוי למצוי, נמצאת בבסיסי המאמרים והיא נקשרת לא מעט לאדם מיוחד שהכרתי בתקופת לימודי לתואר הראשון באוניברסיטה העברית, ושמו עוזי אורנן. ממנו למדתי רבות על החילוניות ועל התנועה הכנענית ומקרוב עמדתי על התרקמות מאבקו להכרה בלאום הישראלי. בנוסף לאורנן, לו מוקדש הספר, ברצוני לציין את שאול קנצלר (ז"ל) מי שפתח לי צוהר לתפיסה פוליטית ביקורתית שערערה את מה שלמדתי באוניברסיטה על מדינת ישראל ומשטרה. כמו כן אני מוצא לנכון לציין גם את האלוף (מיל) בני פלד ז"ל, שחריפות ביקורתו את המציאות הפוליטית, אקטואלית גם כחלוף יותר מארבעים שנה מאז פרסומו את קול הקורא שכתב. אחרון אציין את יוסף אגסי, שביקורתו הפילוסופית הפוליטית, עדין רלבנטית.