גלו את עולמם המרתק של הכינויים והביטויים היומיומיים ב"קוף אחרי בן אדם" מאת ירון אוסטרובסקי. ספר ייחודי זה מציע לקסיקון עשיר עם למעלה מ-2000 ערכים מעולמות החי, הצומח והטכנולוגיה, הכולל כינויים מחמיאים ומעליבים כאחד. מדוע אומרים "חמור" לנהג גרוע או "אריה" לאדם אמיץ? הספר מתעמק בכינויים שנולדו מתרבות, היסטוריה ומסורת, ומציע מבט חדש על השפה העברית דרך עיניים ביו-גלוטיות. מתאים לחובבי טבע, חוקרי לשון ולכל מי שמבקש להעשיר את ידיעותיו בשפה ובכינויים שמעצבים את חיי היומיום שלנו. הצטרפו למסע לשוני מרתק וגלו עושר תרבותי ושפתי בלתי נגמר.

קוף אחרי בן אדם – לקסיקון ביו-גלוטי, מכיל 2008 ערכים, הבאים מעברית מדוברת תקנית, עגה, תת שפה לא תקנית ועגה מקצועית-טכנית מתחומי מדע, הנדסה, צבא ומגזרים חברתיים שונים: חקלאים, פועלים, עבריינים, מיעוטים, סטודנטים, אנשי אומנות, תקשורת ועוד. המכנה המשותף העיקרי, וגם העילה העיקרית והגרעין להיווצרות ספר זה, הוא בעלי חיים שונים, מירודים ודחויים ועד עיליים, חשובים ונערצים, וישויות נוספות שונות מעולם הביולוגיה, במובן הרחב של המילה; כאלה ששמותיהם מהווים גם כינויים שונים, לחיוב או לשלילה, של בני אדם. כשהתחלתי את איסוף החומר, חשבתי שאאסוף כמה עשרות דוגמאות של כינויי בעלי חיים ידועים: "חמור" הנשמע תכופות בכבישי הארץ, "נחש" לטיפוס ערמומי וחורש רע, "אריה" לאדם אמיץ ונמרץ. אך עם הצטברות החומר, עשרות הדוגמאות נהפכו למאות, כשעוד ועוד כינויים, לשבח ולגנאי, צפו, התגלו והופיעו. בנוסף, גם שמות מעולם הבוטניקה נוכחים בתחום לשוני זה: "פֶּרַח" על בחורה יפה ועדינה, "צבר" ליליד הארץ, ועוד. חלק גדול מהם בעברית ספרותית: "מרורים" לצרות גדולות, "האדים כסלק" על מי שהסמיק ו"חסון כאלון" לאדם בריא, חסון ונאה. דבר שהרחיב את היריעה גם לדימויים מעברית ספרותית ותנכית. המילון הלך והתרחב מחי לצומח ומעברית מדוברת ותת שפה, לעברית תקנית, ספרותית ומהמקורות. בהמשך, פלח נרחב שאותו אכנה כאן, "בִּיוֹ" או "זוֹאוֹ טכני", הכולל מינוח נרחב מתחום הטכניקה (מכונאות, הנדסה, בניין ועוד), כמו "עגורן" למנוף (על שם עגור), זָ'אבְּקָה ("צפרדע", בשפות סלאביות): מֶלְקַחַת חזקה, ארוכת ידיות, שהיא מונח ידוע לכל טכנאי, אך נחשבת מילת עגה בלתי תקנית. וכך גם שפע כלי שיט, רכב ואוויר הנקראים על שם בעלי חיים המאופיינים בתנועתם במים, ביבשה ובאוויר. החלק שדן בצמחים פתח צוהר מעניין לצמחים וחומרים, כמו לתחום העישון, הסמים, הרפואה והתעשייה. השילוב של יצורים וצמחים, הביאני גם לתחום אחר שאינו מהווה בני אדם או כינוייהם, אך כולל חומרים אורגניים שונים, שחלק גדול מהם משמש כינויים בשפה המדוברת. החלק שדן בבני אדם פתח צוהר לכינויי אדם, שחלקם נובעים מקשר כלשהו לעולם הטבע, וחלקם כינויים מעניינים מבחינה חברתית, היסטורית, מיתולוגית, מסורתית ועוד. חלק נוסף משַלֵּב מידע ביולוגי, היסטורי, לשוני ומסורתי, שהצטבר אצלי, אבל לא התאים להיכלל בערכים שסודרו כערכים מילוניים או לקסיקליים. בסיום הספר כללתי קטע לירי פרי תרגומי, מיצירה אֶפִּית גדולה, בעלילה שעניינה עוף ים בהפלגה מיתית, שרובה מאבק בכוחות טבע הקשורים לאותו עוף. קוף אחרי בן אדם – לקסיקון ביו-גלוטי, מיועד לחובבי טבע וחיות, לשון והומור. לדעתי – פרט לקהל הרחב, כספר עיון, יֶדַע ופנאי בתחום הטבע – ספר זה יתרום במידה רבה גם לעוסקים בתחום הלשון העברית; הן כתלמידים בכל הרמות, הן למורים והן לחוקרים, שימצאו בו ריכוז גדול של מידע, שבחלקו קיים, אך טרם רוכז, פורש ונערך בצורה כזו. התוצאה מתהליך ממושך זה, של איסוף החומר; כתיבתו ועריכתו ארכו קרוב לעשור. אך נראה לי (וכך אני מקווה) לאור הנאסף בספר, שהטורח היה כדאי. ירון אוסטרובסקי