למה העולם המודרני, למרות כל הידע וההתקדמות, עדיין מוצא את עצמו נגרר למלחמות הרסניות? בספר "שורשי המלחמה", ההיסטוריון דונלד קגן מציע ניתוח מעמיק של דינמיקות בינלאומיות שהובילו למלחמות משמעותיות בהיסטוריה. החל מהמלחמה הפלופונזית ועד מלחמות העולם והמשבר הגרעיני, קגן חושף את הכשלים והטעויות שחוזרים על עצמם במנהיגות העולמית. האם מדובר באינטרסים חומריים או בערכים וכבוד? האם כוח צבאי מספיק להרתעה? הספר מיועד למי שמתעניין בהיסטוריה, פוליטיקה וביחסים בינלאומיים, ומציע תובנות על איך להימנע מהמלחמות הבאות. קגן מזמין אותנו לחשוב מחדש על הדרכים לשמור על השלום ולהבין את הדינמיקות שמובילות לעימותים. הצטרפו למסע היסטורי מרתק שמציע חומר למחשבה על עתיד האנושות.

מדוע גם העולם המודרני, שכבר ראה הכול ולמד הכול, ממשיך להידרדר למלחמות הרסניות שאיש כמעט אינו רוצה בהן? האם ישנם כשלים קלאסיים בשיקול הדעת של מנהיגים, שדינם לערער מצבי שלום ואיזונים בין-מעצמתיים בעבר ובהווה? ההיסטוריון דונלד קגן ניתח לפרטי פרטים את האנטומיה של ההידרדרות למלחמות גדולות לאורך ההיסטוריה, וחזר עם חומר למחשבה. 'שורשי המלחמה והדרכים לשמור על השלום' איננו מחקר של היסטוריה צבאית. הוא מחקר על דינמיקות בינלאומיות של ימי שלום וימי מתיחות. כשהמלחמה במלוא עצימותה מתחילה, העיון של קגן נגמר. אך התגלגלותה של מלחמה היא לפעמים עניין של עשרות שנים. קגן עוקב אחר ההתנהלות הבין-לאומית שהוליכה למלחמה הפלופונזית בין אתונה לספרטה, למלחמה השנייה בין רומא לקרתגו, לשתי מלחמות העולם במאה העשרים ולמשבר הטילים שבו כמעט הפכה המלחמה הקרה למלחמה גרעינית. השגיאות המרות ששגו הקדמונים, הוא מגלה, חזרו אצל המנהיגים המודרניים. מה גורם יותר להתלקחות מלחמות: אינטרסים חומריים או ענייני כבוד וערכים? האם ההיסטוריה מגבה את הכלל "הרוצה בשלום ייכון למלחמה"? האם די בעוצמה צבאית עדיפה כדי להרתיע תוקפן, או שנדרשת גם נכו