סיפור תיבת נח מסופר בלשון המדויקת והנפלאה של המקרא, אבל בתוספת כמה דברים שלא נזכרו בסיפור המקורי: למשל מדוע לא נזכר שם אשתו של נח? האם היו להם ילדים? נכדים? נינים? הלוא נח היה כבר בן שש מאות שנה כאשר בנה את התיבה. גיבורי המשנה בפרשה הזאת : אשת נח, בניו, נשותיהם, ובעיקר החיות נזכרים במקרא, אך במידה מצומצמת. בספר שלפנינו מרשה לאה נאור לעצמה להרחיב את היריעה ומספרת על העורב ועל היונה, על המבול ועל הר אררט, ומגלה – למי שאינו יודע – כי ההרפתקה הזאת נמשכה כמעט שנה שלמה: תחילה היה המבול הנורא במשך "חמישים ומאת יום" ולאחריו חודשים ארוכים של התייבשות האדמה, עד שנח, משפחתו והחיות יכלו לעזוב את התיבה.מה אכלו החיות הטורפות בזמן הארוך הזה? איך התנהגו שאר החיות והאנשים שטיפלו בהן?התוצאה משעשעת ומעוררת למחשבה..סיפור נח והתיבה מוצג מזוויות חדשות ומרתקות – מרקחת טעימה ומרתקת לגדולים ולקטנים.