הכורסא הוצאה לאור

North & South by Elisabeth Gaskell צפון ודרום מאת אליזבת גאסקל אפתח בדברי תודה לנועה מנהיים ודברי הערכה לספרה המעולה ״הרשת הספרותית״ אותו אני קוראת לאט כדי שלא יגמר אבל גם בטוחה שאחזור ואקרא בו שוב. בזכות אותו הספר למדתי על אודותיה של הסופרת האנגליה אליזבת גאסקל שכתבה את ספריה במאה ה19. הכינוי שהדביקה לה מנהיים: דיקנס הנשית וההבנה שמדובר בשילוב בין סגנון כתיבה של אוסטן והסופר האהוב המביא את חיי המעמדות הנמוכים יותר לקדמת הבמה נשמעו לי כמו שילוב מושלם עבורי, מיהרתי ורכשתי מארז של ספריה (וספרי דיקנס, כי בכל זאת שנים עברו מאז קראתיו) ובאופן שרירותי בחרתי לפני שבועיים להתחיל עם הספר הנ״ל. העונג הצרוף בקריאת הספר הופרע רק בקושי להבין את שפת הפועלים באנגלית רצוצה (זה מה שקורה כשבוחרים לקרוא בשפת המקור) או קפיצה לרשומות בסוף בסקרנות לראות מה מקור ביטוי זה או אחר. מרגרט הייל, צעירה בת 19 נעקרת מביתה האהוב בכפר צבעוני ופורח בדרום אנגליה בעקבות אמונתו המעורערת והספקות שעולים אצל אביה הכומר. הוא עוזב את עולם הכמורה ובעזרת חברו הטוב מוצא לבתו ואשתו החולנית מגורים בצפון המחוספס בעיר תעשייתית בשם מילטון שם הוא מוצא עבודה כמורה פרטי. כל דמות ודמות בספר מקבלת טיפול עמוק ואנחנו לומדים להכיר את טבעו טוב הלב אך חלש האופי של האב, אשר דוחה את הקץ לספר לאשתו על המעבר מחשש שיפגע בה ומטיל את המשימה הזאת (כמו משימות קשות אחרות) על בתו הצעירה. זהו איש משכיל, חכם, נדיב ומסור אשר אין ספק שהשפיע רבות על מזגה הטוב ואצילות הנפש של בתו. האם לעומתה מתוארת כדמות מרוחקת יותר, אשר נפלה מגדולה וחיי עושר בשל אהבתה לכומר הפשוט והעוזרת שלה (דיקסון) יודעת לעודד ולהזכיר לה תמיד על הפער בין המעמד הגבוה בו יכלה לחיות לבין הסבל שהוא מציאות חייה. למשפחה זו גם בן גדול יותר בשם פרדריק אשר שירת בחיל הים ומרד בממונים עליו כאשר אלו נהגו לא טוב. גם הוא, כמו אחותו הצעירה ואביו ישרים כמו סרגל ואינם יכולים לעמוד מול אי צדק. רק שהוא מבוקש באנגליה ואסור לו להופיע פן יתלה. ריחוקו הוא מקור לצער גדול עבור המשפחה. רגע, אפילו לא הגענו לגיבורה. מרגרט, אשר מתוארת לא פעם ולא פעמיים על ידי הכותבת או על ידי אימה כלא הכי יפה – היא צעירה מסורה להוריה אשר משמשת כמגינה על רגשותיהם אחד מפני השנייה. אחרי שנה אצל דודתה בלונדון היא חוזרת אל העקירה מביתה האהוב ולוקחת על עצמה את הסבל של כולם, מעודדת ומטפלת במהלך המעבר לעיר אשר עשן הארובות חונק את האור. היא מתוארת כאישה אשר לא תאמר דבר שקר וחוש הצדק ואהבת האדם שלה מובילים אותה להכיר מקרוב פועלים ואת משפחותיה יחד עם הכרות של מר טורנטון, בעל המפעל הצעיר אשר לומד אצל אביה. הם מרגיזים אחד את השני בויכוחים פוליטיים וכלכליים בו הוא תופס את עמדת ה״מאסטר״ אשר אינו חייב לדווח לפועליו על החלטותיו ורואה בהם ״ידיים״ בעוד שהיא מנסה לראות את האדם והאנושי אצל כל צד ואת צרכיהם והאומללות שהם נמצאים בה. כשהם יוצאים לשביתה היא מפצירה בו שלא רק יקרא לחיילים להילחם בהם אלא יצא לדבר אליהם כאדם. כשההמון רוצה לפגוע בו היא מגינה עליו ונפצעת – בארוע שהופך את ליבו וניתן לה (אך היא לא חפצה בדבר). ייסוריו של טורנטון לא מפריעים את ההתפתחות שלו כמנהל ואת השפעתה של מרגרט על עמדותיו. הוא הופך סבלני יותר וקרוב יותר לפועליו, אף מייסד הזדמנות למטבח ואוכל טוב עבורם ועבור משפחותיהם. ייסוריה של מרגרט, כייסוריו של איוב, לא מפסיקים להגיע והיא מאבדת את אוהביה אחד אחד. בערש הדווי של אימה, אחיה פרדריק מגיע בגניבה להיפרד. זהו רגע קסום של אהבת אחים אשר משתבש כאשר נודע כי מחפשים אחריו, הוא בורח איתה לתחנת הרכבת ובעקיפין גורם למותו של אדם. הוא בורח מאנגליה אבל היא נותרת לחקירה, נאלצת לשקר (לראשונה בחייה) וטורנטון שראה אותה באהבתה לגבר אחר, אשר אינו יודע כי הוא אחיה, ולמד על השקר, מגן עליה. עם זאת מתרחק בייסורים לא פחותים מאלו של הקוראת הנ״ל שלא מפסיקה לחכות לאיחוד המרגש. גאסקל היא אישה בעלת סבלנות רבה אשר מותחת את הקץ, מפילה חללים על ימין ועל שמאל וצוללת לעומק הניתוח הכלכלי והאינטרנסים השונים במפעל הכותנה אשר סופג מהלומה עם הייבוא מאמריקה. היא מלמד אותנו על ההבדל בין הפורעים בשביתה לבין אנשי האיגוד על ידי הריב בין היגינס האומלל והמתוק לבין בושר חברו מרבה הילדים וחסר האופי. דרך עיניה של מרגרט (ואביה) הזרים לעולם התעשייה ודרכי הפעולה של אנשי העיר אנחנו לומדים על הקבוצות השונות ומקווים יחד עם הזרים הקשובים שכל הניצים יוכלו לשבת ולדבר על הקונפליקט שלהם בתקווה לעתיד טוב יותר. גם האיגוד לא מקבל כרטיס עובר חלק ונקי, הביקורת החברתית אינה פוסחת על הדורסנות שהוא פועל בה כאשר הוא נותן כתף קרה לכל אלו שאינם מוכנים להצטרף. דמותו של בושר שכנו וחברו לשעבר של היגינס הוא מהפועליים העניים שנאלצים להצטרף לאיגוד ולשבות למרות שלא היה רוצה ולכן לא עומד בלחץ הפוליטי ויוצא בהפגנה אלימה במפעל, מאבד את היכולת להתקבל לעבודה אחרת בכל העיר לאחר מכן ומתאבד. משאיר את שבעת ילדיו על צווארו של השכן. צפון ודרום אינו רק ביקורת על הפער בין המעמדות הגבוהים לבין המעמד הבינוני נמוך המתבטאים בדעות קדומות ושאט נפש של כל קבוצה כלפי האחרת, אלא גם בין המעמד הבינוני המנהל לבין המעמד הנמוך הפועל. שם הספר כמו המרחק בין קצוות האוכלוסייה מדגיש את המרחק הרב ביניהם. גם האירים מקבלים ייצוג כפועלים מהזן הנמוך אפילו יותר – כח עבודה זול – אשר מובא בזמן השביתה וגורם לפרעות. רק מרגרט הייל, הזרה לכל המעמדות הנ״ל וליבה הטוב והנדיב מצליחה לראות את כל הצדדים ללא הפגיעות המתבקשת ולנסות ולגשר ביניהם. העמדות הברורות שלה והניסיון שלה לחתור לשינוי עם המגבלות הנשיות שלה (כן, מגבלות מגדר הן גם עניין כאן) יכולה לגרום למפגש אמיתי בין טורנטון להיגינס. עם זאת, הצדיקות שלה היא גם מקור הצרות שלה כיוון שהשקר בו היא נתפסת וחוסר היכולת שלה לחשוף את נוכחותו של אחיה המבוקש מעמידים אותה באור שלילי ומענים אותה לחשוב שאינה טובה דיה. בספר דמויות רבות וטובות (או מעצבנות להפליא) אשר מטופלות היטב ומקבלות במה. המבט האנושי החומל של הסופרת לא פוסח על אף אחת ואנחנו לומדים להכיר את טבעם והמניעים להתנהגותם. לסיכום, כבר הרבה זמן לא התענגתי על ספר שסיפק הן את התשוקה לרומנטיקה מעודנת ומיוסרת המותחת את קצה גבול היכולת והן את הערגה במבט אנושי על פערי מעמדות והצורך להוביל לשינוי לטובת אלו אשר חייהם לא הטיבו עימם. תודה נועה.