עוז בן נון, עוז סימינובסקי

אחת הסיבות לכך שהספר אנחנו, המשרתים. מעורר דיון. הוא בכך שנוגע בדיוק בנקודת המתח שבין אזרחות שווה לבין תחושת האחריות וההקרבה שחלקים מהציבור חווים על עצמם. אני טוען שהספר בעצם מעודד חלוקה חדשה בחברה הישראלית. לא ימין / שמאל, אלא: מי שנושא בנטל מול מי שלא. והבעיה, היא שזו חלוקה שיכולה להפוך מהר מאוד לתיוג חברתי. הוא יותר קרוב לקריאה להתעוררות חברתית מאשר ניתוח אקדמי מאוזן הספר מצליח להציף כאב אמיתי. אבל לא תמיד מצליח להכיל את כל המורכבות של מי שלא נמצא בתוך הסיפור שהוא מספר. גם אני ממשיך לעשות מילואים וחש שווה מול האחרים.🙏🏼🇮🇱