כשהייתי ילד, הייתי בטוח שהשכנה שלנו היא מכשפה. הייתי כל כך משכנע, עד שהדבקתי את השכן שלי, ילד בגילי, בפחד ושנינו התקשרנו לאמא שלי ושאלנו אותה אם השכנה באמת מכשפה. כשאמא שלי הסבירה לנו בנימוס שלא, כמובן שלא השתכנענו, אלא רק היינו בטוחים שהמכשפה הצליחה להטיל על אמא שלי כישוף. שמחתי מאוד לקרוא את "היא לא מכשפה" שהוכיח לי אחת ולתמיד שאני לא משוגע... (או לפחות לא מהסיבה הזו). 📖 במה עוסק הספר? רומי משוכנעת שהשכנה שלה היא מכשפה, אבל היא לא מתכוון לאישה לא נעימה או כזו שצועקת ומעליבה, אלא למכשפה אמיתית שהופכת ילדים לעכברושים וטורפת אותם ואז מקנחת בצחוק מרושע ומתגלגל. מבחינת רומי כל דבר רק מוכיח את הנקודה שלה - לשכנה יש כובע? כמובן, כובע של מכשפות! יש לה גם מקל? ברור, כי הוא מקל קסם שאיתו היא מעלימה ילדים! הכלב לא מחבב אותה? הגיוני. הרי כלבים ידועים ביכולתם לזהות מכשפות! היא הציעה פעם עוגיות שאפתה? זה לא מטוב לב, אלא מניסיון לכשף אותך! כל ניסיון לתת הסבר לוגי לא יכול לפתור פחד רגשי, ולכן אפילו המטאטא שעומד מחוץ לדירתה של השכנה הופך בקלות לכלי רכב של מכשפות, גם אם אם אין שום תיעוד שלה רוכבת עליו, בדרכה לכשף כישופים. בסופו של דבר, רומי מגלה אומץ, חולפת על בני ביתה של השכנה ומגיעה עם אחותה לבקר את סבתא שלהן, שמטיילת איתן כשבידה מקל הליכה, חבושה בכובע להגנה מהשמש הקיצית ומכבדת ילדים ב... עוגיות. 📖 מה חשבנו על הספר? + איורים מופלאים: אי אפשר להתייחס לספר מבלי לדון באיורים שלו. הם באמת באמת באמת מופלאים! הזוויות, הירידה לפרטים, והיכולת לחבר בין דמיון למציאות באיורים שמציגים מצד אחד את העולם האמיתי ומצד שני את האופן בו רומי תופסת אותו - הן לא פחות מיצירת אומנות. אבי כץ הוא מאייר נהדר, אבל בספר הזה, הוא לקח את היכולות עוד צעד קדימה. כיף לראות. אגב, הוא גם שתל בכל איור חיה, כך שהילדים יכולים לחפש אותן בסוף הקריאה. + פשוט רעיון חכם: אני לא נוטה לתת ספויילרים ולספר על העלילה של הספר, אבל במקרה הזה, כל ה'קטע' של הספר הוא בטוויסט שלו בסוף. כשרומי ואחותה צועדות עם הסבתא שלהן, הן מרגישות בטוחות ואהובות ולכן לא מבחינות שגם לסבתא שלהן יש את אותן ההתנהגויות ופריטי הלבוש שקודם לכן הזכירו להן מכשפה מרושעת. הסיום החכם הזה מאפשר להורים ולילדים לדבר על הספר ולהשתמש בו כדרך מעולה לפרק פחדים ולהתגבר עליהם. + רפרנסים: באיורים ובטקסט יש מספר רפרנסים לסרטי מכשפות מוכרים, מה שמבטיח הנאה להורים ולא רק לילדים. דרישת שלום לטוטו! 📖 לסיכום... ספר מנוקד, מאויר וחכם לילדי גן וראשית קריאה. אהבנו אותו מאוד! שאלתי את הדס על מקור ההשראה לספרה, ולדבריה "אני אענה בשאלה – למי כאן לא היתה שכנה מכשפה בחיים שלו / שלה? תמיד יש אחת כזו בבניין או בשכונה או ברחוב ליד, גם לי היתה, כמובן, וכשהתחלתי לחשוב עליה הבנתי שיש כאן סיפור. הספר נכתב קצת לפני המלחמה, וכשסיימתי אותו חשבתי לעצמי – כמה רבות הן המכשפות סביבנו – כל מי שלא מוכר.ת או לא דומה לנו יכול.ה לקבל את הדימוי הזה, ואולי כל מה שצריך זה להכיר?"