אם אתם מחפשים חוויית קריאה ייחודית ומאתגרת, "יומנו של ד." הוא הספר בשבילכם. ד. מזמין אתכם למסע דרך מחשבותיו הפרטיות, שנכתבו במשך שנים רבות, ומציע זווית ראייה שונה ומרעננת על נושאים חברתיים ופוליטיים. היומן איננו רק רצף של אירועים, אלא מציע פתרונות לא שגרתיים לבעיות מורכבות ובוחן סוגיות ציבוריות מזווית ייחודית. ד. מספק הצצה לעולמו הפנימי ומעודד את הקוראים להרחיב את תפיסותיהם ולהשתחרר מקונספציות קיימות. הספר מתאים לכל מי שמבקש להתעמק בהגיגים ורעיונות מתקדמים, עם דגש מיוחד על הסכסוך הפלסטיני. "יומנו של ד." מציע חוויית קריאה מגוונת, שבה כל קורא יכול לבחור את הקטעים שמעניינים אותו במיוחד, ולדלג על אלו שאינם מדברים אליו. הצטרפו למסע אינטלקטואלי מרתק עם ד. ותגלו את כוחן של מחשבות מחוץ לקופסה.

אני ד. מאז 1991 התחלתי לכתוב יומן במחשב. מקצת הדברים שכתבתי, היו הגיגים עליהם חשבתי שנים רבות קודם לכן, וכדי שלא אשכחם – הייתי חוזר ומשנן אותם. אולם בדרך כלל, דימיתי עצמי לבעל טור בשבועון, הכותב על דברים בעלי חשיבות ציבורית. היומן אינו מהווה כרוניקה לאירועים שקרו, כי נכללים בו רק דברים (בתחום התעניינותי), שבהם דעתי שונה מזו של כולם, או דברים שאף אחד לא אמר אותם, (בהקשר של דיון ציבורי מסוים). חיתוך נוסף נעשה ע"י הכללת רק סוגיות, שהיה לי להציע עבורן פיתרון. מי שירצו לשפוט אותי לפי תכניו של היומן – יצטרכו לקחת בחשבון, שלא נכללו ביומן כל אותם נושאים וסוגיות, שבהן דעתי הייתה זהה לאחת הדעות הידועות בציבור. היומן כולל גם הגיגים שונים, תגובות לספרים שקראתי והצעות לפתרון בעיות חברתיות – שאין להם בהכרח הקשר חדשותי. מצד אחד הכתיבה נעשתה תמיד בשעות הפנאי ואיני רואה בה מקצוע, אך מאידך, מפאת ההיקף והתוכן – אני מתייחס ליומן כאל מפעל חיים. המיוחד בכתיבתי הוא שאני אמנם כותב על נושאים ודברים מוכרים, אך מזווית ראייה השונה תכלית שינוי מהמקובל. ע"י חשיפה לכתיבתי, אנשים יוכלו אם כן, לצרף את זווית הראיה שלי לזו המוכרת להם, ובכך יתאפשר להם להבין לעומק וברב-ממדיות את הנושא הנדון. אני גם מאמין, שבמקרים מסוימים, זווית הראייה המיוחדת שלי, תאפשר לאנשים להיפדות משבי של קונספציות. היומן, מעצם אופיו, בנוי מקטעים העוסקים בנושאים שונים, (ללא רצף עלילתי), אם כי בעת כתיבת קטע מסוים, הרביתי בהפניות לקטעים קודמים, הקשורים לקטע הנוכחי. בגלל מבנה זה של היומן, אני סבור, שקורא מסוים עשוי למצוא עניין בקטעים מסוימים, ולהרשות לעצמו, מאידך, לדלג על קטעים שאינו מוצא בהם עניין. (כמו כן אפילו מומלץ לדלג על קטעים, שעשויים לעורר סערת-רגשות ותחושת אי-נוחות.) חלק מהיומן, שאין להתעלם מהיקפו, (הגם שלא מדדתי את שיעורו) – עוסק בשאלת הסכסוך הפלסטיני. מומלץ למתעניינים בנושא, להקדים ולקרוא את נספח ט'. לפי כללי האתיקה שגזרתי על עצמי, היומן לא מכיל "חוכמה שבדיעבד" ולא הרשיתי לעצמי לתקן דברים שכתבתי בעבר. במידה ומצאתי לנכון להוסיף לקטע ישן – עשיתי זאת תוך ציון התאריך. כפועל יוצא מכך, רמת וצורת הכתיבה בכל קטע – הם כפי שהיו ביום הכתיבה, (ולא כפי שהם ביום ההוצאה לאור).