מיום שנפגשנו לראשונה, בטיול התנועה למכתשים, ועד לפטירתו של יענקל'ה, היינו צמודים.לא נפרדנו לרגע, עד שנותרתי לבד.זו היתה עבורי חוויה קשה.למדתי שהחיים נמשכים וחיפשתי דרך לשמור את חווית היחד.מאחר והוצאנו לאור 20 ספרים שלו, מצאתי דרך להיות איתו – התחלתי לכתוב שירים.ספר זה, "צמודים", מצמיד שירים של יענקל'ה, שפורסמו בספריו השונים, לשירים שכתבתי בתקופה האחרונה.אינני מתיימרת להיות משוררת, אבל ניסיתי, ואני מקווה לשמוע תגובות, הארות והערות.אהבתך אליאַהֲבָתְךָ אֵלַי הָיְתה שָׁם כָּל הַזְּמַן,נוֹגַעַת - לֹא נוֹגַעַת בְּנִשְׁמָתִי.הוֹפֶכֶת אוֹתִי לְיַלְדָּה,מְנַקָּה אֶת כָּל מִשְׁקְעֵי הֶעָבָר.וַאֲנִי חוֹצָה דַּרְכְּךָ אֶל הֶהָרִים,נוֹבֶטֶת מִן הֶעָפָר,צוֹמַחַת וּמְצַפָּה לַאֲשֶׁר יָבוֹא -וּבָא.