פשיזם! פשיסט! נהפכו לתארים וכינויי גנאי נפוצים ביותר בימינו, ושימושיהם יכולים לסמן דבר והיפוכו. אבל האם אי-פעם ירדנו לעומקה של האידיאולוגיה הזו? האם בחברה שלנו נרשמת סכנה ממשית להתפרצות פשיסטית? ומה שיותר חמור: האם כבר יש בנו מאפיינים פשיסטיים? בשאלות הללו מתעסק לא פחות מאומברטו אקו, באחד המסמכים האיקוניים שלו, ולוכד ומזקק את תמצית מהותו של זרם בעל אינספור התגלמויות וצורות, לכדי תמונה ברורה ומוחשית. הטקסט של אומברטו אקו – שגדל באיטליה המוסולינית – נובט מתוך עיני הילד שזכה בתחרות חיבורים בחסות המשטר הפשיסטי, עובר דרך שכבות של בגרות חקרנית ומלומדת, ומסתכם במבט צלול על משטרים טוטליטריים. אקו הוא קטגור הפשיזם, אך לא פחות מכך הוא סנגור ההומניזם, המאמין כי גם בלילה החשוך ביותר, בלב המאפליה, יש אורות דולקים ומסר של תקווה. הפשיזם הנצחי מלווה במבחן ערכים ­– טקסט נוקב אנושי ודק-הבחנה מאת מרדכי בר-און, שהוא בחינה של המציאות הישראלית, בדק-בית וקריאה נרגשת לכינון חברה אזרחית ודמוקרטית. קריאה זו יוצאת מפיו של אדם שהקדיש שבעים שנה לפעילות ציבורית, החל בתקופת הקמתה של ישראל, דרך פעילות נמרצת כקצין חינוך ראשי, כראש לשכתו של משה דיין, כחבר כנסת, כאיש תרבות וחוקר. אומברטו אקו נולד באלסנדרייה שבצפון איטליה בשנת 1932. היה מדיאבליסט, סמיוטיקן, פילוסוף, מומחה למדיה וסופר. פרופסור אמריטוס ומנהל בית הספר הגבוה למדעי הרוח באוניברסיטת בולוניה, דוקטור כבוד מטעם ארבעים אוניברסיטאות בעולם, קיבל פרסים אינספור, בהם פרס נסיך אסטוראס 2000 ופרס סטרגה בשנת 1981. ספריו הבולטים: שם הוורד, המטוטלת של פוקו, האי של יום האתמול, באודולינו, פרשנות ופרשנות יתר, תולדות היופי, תולדות הכיעור, תולדות האגדות, ועוד. הם תורגמו ליותר מארבעים שפות. אקו מת במילאנו ב-2016. מרדכי בר-און ד"ר אל"מ (מיל.) מרדכי בר-און גדל בראשון לציון. עם פרוץ מלחמת העצמאות נשלח לקורס הקצינים הראשון של צה"ל. לחם בחטיבת "גבעתי". נפצע בקרב ברמת הכובש. שירת בצבא הקבע עשרים שנה כמפקד העתודה האקדמית, ראש ענף היסטוריה, ראש לשכת הרמטכ"ל משה דיין וקצין חינוך ראשי, וייסד את "ספריית תרמיל". בשנת 1968 פרש מצה"ל בדרגת אלוף משנה וכיהן כראש מחלקת הנוער והחלוץ של התנועה הציונית העולמית. בשנים 1986-1984 שימש כחבר כנסת מטעם תנועת ר"צ ולאחר מכן היה נשיא "הקרן החדשה לישראל", שאותה יסד. סיים תואר ראשון בהצטיינות מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שני מאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק ותואר שלישי ביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית. בשנים 2016-1994 היה עמית מחקר בי"ד יצחק בן צבי". חיבר עשרה ספרי מחקר. בשנתיים האחרונות הוא כותב ספרות יפה. נשוי לאראלה, אב לשלוש בנות, סב לשמונה נכדים וארבעה נינים. גר בירושלים.

פשיזם! פשיסט! נהפכו לתארים וכינויי גנאי נפוצים ביותר בימינו, ושימושיהם יכולים לסמן דבר והיפוכו. אבל האם אי-פעם ירדנו לעומקה של האידיאולוגיה הזו? האם בחברה שלנו נרשמת סכנה ממשית להתפרצות פשיסטית? ומה שיותר חמור: האם כבר יש בנו מאפיינים פשיסטיים? בשאלות הללו מתעסק לא פחות מאומברטו אקו, באחד המסמכים האיקוניים שלו, ולוכד ומזקק את תמצית מהותו של זרם בעל אינספור התגלמויות וצורות, לכדי תמונה ברורה ומוחשית. הטקסט של אומברטו אקו – שגדל באיטליה המוסולינית – נובט מתוך עיני הילד שזכה בתחרות חיבורים בחסות המשטר הפשיסטי, עובר דרך שכבות של בגרות חקרנית ומלומדת, ומסתכם במבט צלול על משטרים טוטליטריים. אקו הוא קטגור הפשיזם, אך לא פחות מכך הוא סנגור ההומניזם, המאמין כי גם בלילה החשוך ביותר, בלב המאפליה, יש אורות דולקים ומסר של תקווה. הפשיזם הנצחי מלווה במבחן ערכים ­– טקסט נוקב אנושי ודק-הבחנה מאת מרדכי בר-און, שהוא בחינה של המציאות הישראלית, בדק-בית וקריאה נרגשת לכינון חברה אזרחית ודמוקרטית. קריאה זו יוצאת מפיו של אדם שהקדיש שבעים שנה לפעילות ציבורית, החל בתקופת הקמתה של ישראל, דרך פעילות נמרצת כקצין חינוך ראשי, כראש לשכתו של משה דיין, כחבר כנסת, כאיש תרבות וחוקר. אומברטו אקו נולד באלסנדרייה שבצפון איטליה בשנת 1932. היה מדיאבליסט, סמיוטיקן, פילוסוף, מומחה למדיה וסופר. פרופסור אמריטוס ומנהל בית הספר הגבוה למדעי הרוח באוניברסיטת בולוניה, דוקטור כבוד מטעם ארבעים אוניברסיטאות בעולם, קיבל פרסים אינספור, בהם פרס נסיך אסטוראס 2000 ופרס סטרגה בשנת 1981. ספריו הבולטים: שם הוורד, המטוטלת של פוקו, האי של יום האתמול, באודולינו, פרשנות ופרשנות יתר, תולדות היופי, תולדות הכיעור, תולדות האגדות, ועוד. הם תורגמו ליותר מארבעים שפות. אקו מת במילאנו ב-2016. מרדכי בר-און ד"ר אל"מ (מיל.) מרדכי בר-און גדל בראשון לציון. עם פרוץ מלחמת העצמאות נשלח לקורס הקצינים הראשון של צה"ל. לחם בחטיבת "גבעתי". נפצע בקרב ברמת הכובש. שירת בצבא הקבע עשרים שנה כמפקד העתודה האקדמית, ראש ענף היסטוריה, ראש לשכת הרמטכ"ל משה דיין וקצין חינוך ראשי, וייסד את "ספריית תרמיל". בשנת 1968 פרש מצה"ל בדרגת אלוף משנה וכיהן כראש מחלקת הנוער והחלוץ של התנועה הציונית העולמית. בשנים 1986-1984 שימש כחבר כנסת מטעם תנועת ר"צ ולאחר מכן היה נשיא "הקרן החדשה לישראל", שאותה יסד. סיים תואר ראשון בהצטיינות מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שני מאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק ותואר שלישי ביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית. בשנים 2016-1994 היה עמית מחקר בי"ד יצחק בן צבי". חיבר עשרה ספרי מחקר. בשנתיים האחרונות הוא כותב ספרות יפה. נשוי לאראלה, אב לשלוש בנות, סב לשמונה נכדים וארבעה נינים. גר בירושלים.