"פעמים רבות ראיתי,באי-שקט מהול בעצב אינסופי,את נשמתם של בעלי חיים מתגלה במעמקי עיניהן; את נפשו של חתול,של כלב,של קוף,מיוסרת לרגע כמו נפש אדם,נחשפת פתאום מתוך המבט ותָרה אחר נפשי שלי בחיבה,בתחנונים או באֵימה […] שתי החתולות שאת סיפורן בכוונתי לסַפר קשורות בזיכרוני בכמה שנים מאושרות למדי בחיי." פייר לוטי מספר הפעם את סיפור חייהן של שתיים מחתולותיו האהובות – האחת סינית והשנייה צרפתייה. תחילה הן חשדניות וכמעט עוינות,אך במשך הזמן הן לומדות לחיות ביחד,בידידות מופלאה שרק חתולים מסוגלים לה.

"פעמים רבות ראיתי, באי-שקט מהול בעצב אינסופי, את נשמתם של בעלי חיים מתגלה במעמקי עיניהן; את נפשו של חתול, של כלב, של קוף, מיוסרת לרגע כמו נפש אדם, נחשפת פתאום מתוך המבט ותָרה אחר נפשי שלי בחיבה, בתחנונים או באֵימה […] שתי החתולות שאת סיפורן בכוונתי לסַפר קשורות בזיכרוני בכמה שנים מאושרות למדי בחיי." פייר לוטי מספר הפעם את סיפור חייהן של שתיים מחתולותיו האהובות – האחת סינית והשנייה צרפתייה. תחילה הן חשדניות וכמעט עוינות, אך במשך הזמן הן לומדות לחיות ביחד, בידידות מופלאה שרק חתולים מסוגלים לה.