סיפוריו של דונדי שוורץ מביאים לנו את ההתרחשויות עם פיסות מהאדמה שממנה צמחו. גיבוריו באים מן העפר, והוא דבוק להם כל העת. המציאות הנבחנת אצלו ארוגה תמיד בדמויות הנאבקות במציאות מורכבת - אנשים הסובלים מפיגור, מדיכאון או מבדידות. מבטו מצוי שם, אצל אלו המתמודדים ביודר לב עם הקשיים הכי גדולים. הוא מאיר בפנס אמפתי פינות חיים סבוכות ומחמם את הקור הנודף מהן. העלילות הקצרות מכות בנו בבוטות ומצטרפות אחת אחת לתמונה משורגת ומסקרנת. גיבורו הוא חיל פצוע שמופקר לעוף השמים, גבר שעזב את אשתו ואת ילדיו והפליג לאלסקה כדי לדוג שם או נער מפגר שנשכב על פסי הרכבת. מערכות הנישואין והאהבה שהוא מתאר אינן תמיד אידיליות. הדברים נכתבים מתוך הכאב של מי שחייו שלו אינם מושלמים והוא גונב מהם פיסות זמן כדי להרכיב על גבי הנייר את השקט מתוך הרעש של עולמו. בספר זה ישנו לקט סיפורים קצרים ולאחריהם הנובלה 'נאור', העוסקת בגיבוש ליחידה המובחרת ביותר של צה"ל. דונדי שוורץ, יליד 1961, חי עם משפחתו בקיבוץ בנגב המערבי. כתבות וסיפורים קצרים פרי עטו התפרסמו בעיתון 'ידיעות הקיבוץ'. זהו ספרו הראשון.