"קוויר מאמע לושן" מאת זוהר ויימן-קלמן הוא ספר פורץ דרך על נשים יהודיות שבחרו לכתוב שירה במקום ללדת תינוקות, ובכך הגדירו מחדש את מקומן בהיסטוריה הספרותית. הספר מתמקד במשוררות יהודיות שכתבו בשלוש תקופות שונות ובשלוש שפות – יידיש, אנגלית ועברית – ומציג את מאבקן למצוא את קולן הייחודי בעולם גברי ומסורתי. מפגש מרתק עם דמויות כמו אמה לזרוס, לאה גולדברג ואחרות, הספר מציע קריאה קווירית חדשנית המאתגרת את החשיבה המסורתית על זמן והיסטוריה. זהו ספר לכל מי שמתעניין בשירה, פמיניזם, וההיסטוריה התרבותית של נשים יהודיות. "קוויר מאמע לושן" מזמין את הקוראים למסע מחשבתי מרתק שבו העבר וההווה מתמזגים לכדי קריאה אחת חתרנית ונועזת.

בעוד ייעודן המסורתי של נשים יהודיות היה ללדת תינוקות, ספר זה דן בנשים שבחרו בחירה חלופית נועזת – לכתוב שירה. קוויר מָאמֶע לוֹשֶׁן בוחן בחירה זו לצד בחירות נוספות – לשוניות, פואטיות ופוליטיות – של אותן כותבות ומראה כיצד משוררות יהודיות נאבקו למצוא את מקומן בתוך ההיסטוריה הספרותית המקובלת ופעמים רבות גם נגדה. הספר מפגיש בין משוררות שכתבו ביידיש, באנגלית ובעברית בשלוש תקופות שונות: בסוף המאה התשע-עשרה, בזמן הופעתה של כתיבת נשים יהודיות בארצות הברית (אמה לזרוס); בין שתי מלחמות העולם, כשנשים כותבות הן בעברית (לאה גולדברג, יוכבד בת מרים) והן ביידיש (קדיה מולודובסקי, אנה מרגולין); ובשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים, עם עליית הכתיבה הלסבית היהודית (אדריאן ריץ׳, אירנה קלפפיש). הספר מחבר בין המשוררות והזמנים הללו באמצעות פרקטיקה חדשנית של קריאה קווירית: קריאה שמובילה את הקוויריות מההווה אל העבר, תוך שהיא מוצאת את סימניה המטרימים כבר בתוככי אותו עבר. זוהי קריאה המערערת את ההבחנה השגורה בין הזמנים ומאתגרת את החשיבה הלינארית והטלאולוגית השלטת במרבית ההיסטוריה הספרותית, ובפרט זו הלאומית הציונית.