העצים להתפלל לא יכולים

שָׁנִים לֹא הוֹלְכוֹת .וְשָׁנִים לֹא בָּאוֹת רַק אֲנִי בָּאָה בַּשָּׁנִים אוֹרְחַת הַזִּכְרוֹנוֹת עוֹבֶרֶת .מֵחוֹל וְשֶׁלֶג סֻמְּאָה פַּעֲמוֹנִים מְדֻבָּשִׁים מְצַלְצְלִים בַּנַּיָּדִים אַךְ תּוּגָתִי יוֹדַעַת רַק חוּגָה לַזְּמַן יֵשׁ זְמַן .לִי אֵין .כָּךְ מְהַרְהֶרֶת לָהּ שְׁנָתִי עדנה אפק, ילידת חיפה, מרצה וחוקרת בתחומי השפה והספרות.פרסמה שירים וסיפורים פרי עטה בכתבי עת ובאנתולוגיות, בעברית ובאנגלית ,(מספריה: “אבא קיפל את הים” (2017), “משהו היה חסר” (2017), “שירים” (1981 .(מערכות מלים בסיפורת: עיונים בסגנונו של ש"י עגנון“ (1981”