"כמו אוד מוצל מאש" מאת מאירה ברר הוא מסע מרגש ומעורר השראה על חייה של ילדה קטנה שנולדה לתוך מערבולת ההיסטוריה. לאחר המלחמה, בגיל ארבע, היא מוצאת את עצמה בתוך משפחה רדופת זיכרונות וטראומות, עם אם שאיבדה את היכולת לאהוב ואב שנעלם. הספר מתאר את ההתמודדות עם העבר, השקט המצמרר והכאב, אך גם את הכוח הפנימי והמרדנות שהובילו אותה לחיים מלאים ומספקים. זהו סיפור על התעקשות לא להיות קורבן ועל מציאת התקווה והאופטימיות בתוך עולם משובש. רק בירושלים, הלב הפועם של העם היהודי, הצליחה מאירה לחלוק את סיפור מאבקיה וניצחונותיה. ספר זה מתאים לכל מי שמחפש השראה וכוח להתמודד עם אתגרים אישיים, ומציע זווית ייחודית על החיים שאחרי המלחמה.

1945, המלחמה הסתיימה. אחרי ימים ארוכים שבהם הוסתרתי אצל משפחות בכפר, אני שבה סוף סוף להתגורר עם משפחתי שלי. אני בת ארבע. אמי איבדה את היכולת לאהוב אותי ואבי "נעלם". את מקומו תפס איש אחד שאני צריכה לקרוא לו "אבא". משפחתי רדופה על ידי רוחות רפאים של המתים, מיוסרת מהשתיקות ומהטראומות של הניצולים. ואילו אני, אני זו אותה ילדה עיקשת העומדת על שלה, אותה ילדה שרוח המרדנות שבתוכה הצילה את חייה."כמו אוד מוצל מאש" מספר על "אחרי" הילדות, על המאבק לחיים, תוך סירוב להיות קורבן. דרך מסע חיי, הסיפור שלי מלמד על האסטרטגיות שאימצתי כדי לחיות חיים מלאים וממצים ולא להסתפק בלהישאר בחיים.רק בירושלים, בירתה הנצחית של ארץ אבותינו ישראל, בתוך עמי, העם היהודי, יכולתי לספר את הסיפור הזה של מאבקיי, על הפסדיהם וניצחונותיהם."כמו אוד מוצל מאש" הוא שיר הלל לחיים."התמונה שעל כריכת הספר מייצגת מעין חזרה לחיים. כמו אלומת אור של אופטימיות בעולם משובש, עץ החיים מאחד בתוכו את כל ההיבטים: האנשים ששרדו ושבו לחיים, פירות המביאים אושר, יונים המייצגות שפע, עוצמה ורגישות. חלון שנפתח לעתיד הטומן בחובו שמחה וגיל". יואל בן־הרוש - צייר