הספר ערכים ודמוקרטיה בוחן את הקבוצתיות הערכית והרעיונית ודן בסיבות יסודיות לקיומן של קבוצתיות וקוטביות בחברה שלנו ובחברות אחרות. קבוצות ערכיות ומוסריות שונות אוחזות בדעות, באמונות ובערכים שונים, ולא בטוח שיימצא אפילו רעיון או ערך מסוים שיהיה מקובל על כל האנשים בכל הקבוצות. במילים אחרות, אין מוסר אוניברסלי שיהיה מקובל על כל אדם באשר הוא אדם. בהיסטוריה האנושית יש דוגמאות רבות למי שטענו שהם מקור סמכות, ובכוחם לקבוע מה טוב ומה נכון — ליחיד ולאנושות כולה. הבולטים שבהם הם מי שהתבססו ומתבססים על הסמכות האלוהית. אולם גם הנחת קיומה של סמכות אלוהית לא הביאה את האנושות לתלם מוסרי אלא למלחמות דת עקובות מדם על ערכים ואמונות. במקביל, גם החשיבה הרציונלית לא הצליחה להוות מקור סמכות שיתווה תלם מוסרי אוניברסלי, שבלכתנו בו נוכל להיות בטוחים שאנחנו בכיוון הטוב או הנכון. כשאין תלם מוסרי אוניברסלי, אלא לכל קבוצה תלם מוסרי ומקור סמכות ערכי ומוסרי משלה, ושואפים שלכל דעה ולכל ערך יהיה ביטוי, אין ברירה אלא להתנהל במסגרת דמוקרטית. דמוקרטיה היא המנגנון שמאפשר ניהול דעות של הקבוצות הערכיות והמוסריות השונות בחברה. דמוקרטיה עומדת על שלושה יסודות: חופש, שוויון וערבות הדדית. השוויון שבדמוקרטיה שונה משוויון הזדמנויות, והחופש קיים רק כשיש ערבות הדדית. משה מנשהוף עוסק בכתיבה הגותית פילוסופית, והוא ניחן בחשיבה מקורית שיורד לעומקם של נושאים שעליהם הוא כותב. בשנים האחרונות חיבר מאמרים רבים, בהם: "ימי הביניים של החשיבה החופשית והיצירתית", "האם הכרחי להניח את קיום הלא מודע", "הגורם הבסיסי לשינוי בפילוסופיה של ויטגנשטיין", "נאורות וקוץ בה" ועוד. באמתחתו ספרים מסוגות שונות: "חלום וזיכרון" (2019) ו-רגש והרגשה (2022) — בסוגה ההגותית פילוסופית. "אופוריה" (1994), הכפיל הווירטואלי (2010) והאחרים (2014) — בסוגת המדע הבדיוני. עמוס — גואל הגורל (2012) — רומן פילוסופי-פסיכולוגי. סיפור המטמון באי ודאות (2012), סיפור פילוסופי בחרוזים. כמו כן, תרגם וערך את שירת רוּמי — שירים מהמַַתְְ'נַַווי ופרקים בהגותו של ג'לאל אל-דין רוּמי (2013).